פיצויי פיטורים הם תשלום שמעסיק חייב לעובד שפוטר אחרי שנת עבודה אחת לפחות, בגובה משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה לפי השכר האחרון. בפועל רוב העובדים בישראל מבוטחים בהסדר לפי סעיף 14 לחוק
פיצויי פיטורים, שבו ההפרשות החודשיות לקרן הפנסיה באות במקום תשלום הפיצויים, והכסף נשאר בקופה של העובד גם כשהוא מתפטר.
בעזיבת עבודה ממלאים טופס 161, שבו העובד בוחר אם למשוך את הפיצויים, שחלק מהם פטור ממס עד תקרה, או להשאיר אותם ברצף קצבה, כך
שהכסף ימשיך לעבוד בחיסכון הפנסיוני. משיכה מוקדמת פוגעת בקצבה העתידית, לעיתים באופן משמעותי. בוויכוחים על הזכאות, למשל כשעובד התפטר בנסיבות שמצדיקות לראות בו מפוטר, או כשעצמאי טוען שהיה בפועל עובד לכל דבר, ההכרעה עוברת לבית הדין לעבודה.
המונח
משמש גם במשמעות רחבה יותר: פיצוי כספי שבית משפט פוסק לנפגע בתביעות נזיקין, בתאונות עבודה ובתאונות דרכים או בהפרת חוזה. הסכום נקבע לפי אובדן ההשתכרות, ההוצאות הרפואיות והכאב והסבל של הנפגע. במלחמות משלמת
המדינה פיצויים על נזקים לבתים ולעסקים דרך קרן הפיצויים של רשות המסים.
עובדת בחברה משפחתית שמפעילה סניף של קפה קפה בנתב"ג ביקשה, בזמן הגירושים, שהשכר שלה יועבר ישירות אליה. ואולם החברה המשיכה להעביר אותו ישירות לבן זוגה לשעבר, שהוא שותף בעסק. בית הדין לעבודה קבע שזה היה "צעד חד צדדי נקמני ופסול", וחייב את החברה לשלם לה
כ-193 אלף שקל
משיכת כספי תגמולים לפני גיל הפרישה עלולה לגרור מס של לפחות 35%, ובגיל צעיר הפגיעה האמיתית גדולה בהרבה בגלל אובדן התשואה העתידית; מהם החריגים לבעלי הכנסה נמוכה או נכות, ובאילו מקרים כדאי לבדוק קודם הלוואה על חשבון החיסכון
נכות צמיתה של 95% אחרי קריסת פיגום בנוף הגליל; הנזק הועמד על 4.12 מיליון שקל, מזמינת העבודה יצאה פטורה, ובית המשפט הטיל את מלוא האחריות על החברה המעסיקה
נהגת שנפגעה בתאונת דרכים תבעה את הפניקס בגין נזקי גוף; המל"ל קבע לה 19% נכות, אך מומחה מטעם בית המשפט שלל את הקשר הסיבתי לפגיעה בגב התחתון, והשופטת העמידה את הנכות התפקודית על 5% בלבד - מחצית מהרפואית
יצא בנזק: בית הדין לעבודה דחה את רוב טענותיו של קצין הבטיחות, לפיהן עבד 12 שעות ביום, וכמו כן קבע כי זנח את עבודתו ופסק שעליו להשיב לחברה כספים שקיבל; השופטת כתבה: "הרישום הידני אינו משקף נאמנה את היקף שעות עבודתו
בפועל" - כיצד השפיעה המהפכה הטכנולוגית על זכויות העובד בעידן הדיגיטלי?
תושבת הרשות הפלסטינית שהועסקה בחנות בגדים במזרח ירושלים, זכתה בבית הדין לעבודה בירושלים בפיצוי של כ-278 אלף שקל - אף שכנראה גנבה כסף מהקופה, והתפטרה לאחר שנתפסה. איך זה קרה? בית הדין קבע שהמעסיקים חייבים לה שכר, "גם היא לא צדיקה"
מנהל בית קפה בזיכיון בליקר תבע את חברו הטוב על רבע מיליון שקל. בית הדין לעבודה קבע: בתקופת ההקמה לא היו יחסי עבודה, אבל מרגע שהעסק נפתח - המעסיק חייב לשלם לו משכורת
בית משפט השלום בכפר סבא קבע כי לעורך הדין לא היתה עילה סבירה לנטוש את הלקוח ברגע קריטי, ודחה את תביעתו הנגדית לשכר ראוי. הרשם הבכיר צוריאל לרנר קבע כי, "נראה שסיני נקלע למפרע לטעות בכדאיות העסקה"
אשה טענה שהגן הבוטני בירושלים פרסם את מספר הנייד שלה במסגרת פרסום של אירוע תאורה, וביקשה פיצוי של כמעט 39 אלף שקל. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה: היא לא הוכיחה שהנתבעת אחראית לפרסום