נושים הם גורמים שלהם חייב אדם, חברה או גוף אחר כסף - ובהם בנקים, מחזיקי אגרות חוב, ספקים, עובדים ורשויות המדינה. הנושים מהווים צד מרכזי בכל פעילות כלכלית המבוססת על אשראי, שכן חלק ניכר מהפעילות העסקית ממומן באמצעות חוב. מעמדם וזכויותיהם של הנושים מקבלים
משנה חשיבות דווקא כאשר חברה נקלעת לקשיים פיננסיים ואינה מסוגלת לעמוד בכל התחייבויותיה.
במצב של חדלות פירעון נקבע סדר עדיפויות בפירעון החובות, כאשר נושים מובטחים - בעלי בטוחה או שעבוד על נכס מסוים - קודמים בדרך כלל לנושים לא מובטחים. הבחנה זו קובעת מי
ייפרע ובאיזה היקף, ולעיתים נושים לא מובטחים מקבלים רק חלק קטן מהחוב או אינם נפרעים כלל. הבנת מבנה החוב ודירוג הנשייה חיונית להערכת הסיכון של מחזיקי אגרות חוב ומלווים.
בשוק ההון הישראלי בלטו לאורך השנים הסדרי חוב של חברות ציבוריות, בעיקר מול מחזיקי אגרות
החוב שהם נושים מרכזיים. במסגרת הסדרים אלה מנהלים הנושים משא ומתן מול החברה, לעיתים בליווי נאמן למחזיקי האג"ח ובפיקוח בית המשפט, במטרה למקסם את שיעור ההחזר על חובם ולהחליט אם להמשיך את פעילות החברה או לפרקה.
היקף החוב, איכות הבטוחות ורמת הסיכון של החברה
משפיעים ישירות על סיכויי הנושים לקבל את כספם בחזרה. בשונה מבעלי המניות, הנושים אינם שותפים ברווחי החברה אך זכאים להחזר חובם לפני חלוקת ערך כלשהו לבעלי המניות. משום כך, מצב הנושים ותנאי החוב נבחנים בקפידה על ידי משקיעים בעת רכישת אגרות חוב או השקעה בחברות ממונפות.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה בקשה של נושים לסלק על הסף תביעת אלמנה לזכויות ברכוש של בעלה המנוח, על אף טענתם שאין כלל סכסוך משפחתי. סגן הנשיא, השופט יהורם שקד, קבע שגם תביעות במסגרת הלכת השיתוף שייכות לערכאה זו
בני הזוג, שנקלעו לקשיים כלכליים, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד. בשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה
שהיא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי
במסגרת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, הוסכם כי זכויות הבעל בבית המגורים המשותף יועברו לידי האשה "ללא תמורה", וכי הזכויות האלה ייהפכו לקניינה הבלעדי. בהמשך נרשמו עיקולים על נכסים של הבעל בשל חובות שנצברו לאחר הגירושים
כך קרה עם עו"ד יוסיפוף שנפטר במפתיע מדום לב והשאיר חובות של מאות מיליונים. בית המשפט המחוזי קבע כי מכירת הדירה אמנם לא נעשתה כדי להסתיר אותה מהנושים, אבל ביטל בכל זאת מכיוון ש"מדובר בשרשרת של פעולות ונקיטת עמדות משפטיות וכלכליות שאינן חוקיות ואינן תקינות, הנוגדות את הכללים הבסיסיים ביותר של ניהול חברות ואת העקרונות היסודיים של ממשל תאגידי תקין"
בדרך ל"שיקום כלכלי" מרסקים את הנושים: אסור ששיקום כלכלי של חייבים יבוא על חשבון הנושים, שאינם בהכרח גופים מוסדיים אלא בסה"כ אזרחים שמנסים להתפרנס בכבוד. אולי במקום למחוק חובות על חשבון מי שנתן את ההלוואה כדאי פשוט לחנך את הציבור לא להיכנס לחובות?
הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג