רשימה ששכרה בצידה: איך נכנסים ל"מועדון"?

מי הגורם שקובע את מינוי הנאמנים בהליכי חדלות פירעון, ולמה רשימת נאמנים עשויה לפתור את המצב בו 'אותם שמות' זוכים בתיקים הגדולים?

|
(2)
בהליך משפטי מעניין שהסתיים לא מזמן, נדרש בית המשפט להכריע בתביעתו עורך דין אשר שימש לא אחת כבעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון כנגד הכונס הרשמי (הכנ"ר). התובע טען, כי חוות-דעת שלילית עלומה של אחד מאנשי הכנ"ר חסמה את חידוש חברותו של אותו פרקליט ב"מאגר הנאמנים" – שהוא הרשימה ממנה לפי הדין הקיים ממליץ הכנ"ר על בעלי תפקיד אפשריים. זאת, לאחר כ-10 שנים בהם נכלל במאגר והתפרנס מכך.
התביעה, שהתקבלה בסופו של דבר, נועדה לחייב את הכנ"ר לחשוף את 'הציון' שקיבל אותו מועמד ברכיב 'ראיון בפני ועדת קבלה' (המהווה, לפי הנתונים שעלו בתביעה, 30% מהציון הכללי), ומי המעריך אשר העניק לו חוות דעת שלילית.
הפרשיה שבפנינו נוגעת במידה רבה ב"ליבה" של סוגיה גדולה ורגישה בהרבה, שעניינה זהות בעלי התפקיד שמתמנים בתיקי חדלות פירעון (בין אם פשיטות רגל של חייב, פירוק או הבראה של חברה), ובעיקר – מי הגורם שימנה את בעל התפקיד.
הציבור הרחב, מכיר את הסוגיה בעיקר ממספר מצומצם של תיקי חדלות פירעון 'מתוקשרים', בדרך-כלל רחבי היקף, אשר בסופם עשוי לצפות לבעל התפקיד שכר טרחה בהיקף של מליוני שקלים רבים. נוצר בציבור רושם, לפיו "מועדון" קטן של שופטי פירוקים ממנה, לפי שיקול דעתו המוחלט, קבוצה קטנה של בעלי תפקיד 'מקורבים לצלחת', בעיקר באותם תיקים גדולים ומשתלמים (ולראיה, לא פעם, חוזרים לכאורה 'אותם שמות' בתיקים הגדולים).
אלא שדעה שגורה זו אינה מדויקת. בפועל, מספר התיקים בהם בעל התפקיד ממונה ביוזמת בית המשפט דווקא, רחוק מלהיות גדול. זאת כאשר המצב הנפוץ בהרבה, כולל ברוב רובם של אותם תיקים גדולים ומשתלמים היטב, הינו כי בעל התפקיד ממונה בהתאם להצעות של הנושים, אגב התייחסות ומעורבות הכנ"ר. בית המשפט משמש בדרך כלל מכריע אחרון בין השמות שהועלו, ולאו דווקא 'תר בעצמו' אחרי נאמן מתוך 'רשימה סודית' משל עצמו.
טענה אחרת הינה כי 'שחקנים חוזרים' בעלי עוצמה בתחום, זוכים להשפעת יתר במסגרת הדיון בזהות בעל התפקיד, ונוטים להמליץ על פרקליטים מקורבים להם, ואילו יודעים היטב שלא לפעול באורח המרגיז את 'מטיביהם'.
מאגר הכונס הרשמי, או כפי שהוא מכונה בהצעת החוק החדשה 'רשימת הנאמנים', נועד במידה רבה כדי ליתן מענה לרושם הציבורי - שלווה לא אחת בקריאה להעביר את ההכרעה לקריטריונים שוויוניים ואובייקטיביים יותר, אשר ינוהלו בידי הכנ"ר, שנתפס לא אחת, ובצדק, כגורם אובייקטיבי ומאוזן יותר; ומעמדו עתיד לעלות מאד ככל שתתקבל הצעת חוק דיני חדלות פירעון התלויה ועומדת כעת בפני המחוקק – כאשר לפי הנוסח הנוכחי, נראה שלא ניתן יהיה למנות כלל ועיקר בעל תפקיד שלא הצליח להכניס עצמו אל תוך "הרשימה"; ואין נפקא מינא אם הנושים (ושמא אף בית המשפט) חפצים במינויו.
האם אותה 'רשימה' אכן מהווה פתרון ראוי?
מעטים יטענו כי יש פגם בהסדרה "בסיסית". קרי, כי עצם היכולת לשמש כבעל תפקיד, בוודאי בתיקים גדולים וסבוכים, ידרוש עמידה בתנאי התאמה בסיסיים, וכי יש טעם לפגם במצב בו מתמנה פרקליט חסר ניסיון וידע בדיני חדלות פירעון, להיות המוציא והמביא בהסדר של חברת ענק שאלפי עובדים תלויים בה לפרסנתם.
אלא שמכאן ועד לפתרון בעיית 'השמות החוזרים', רחוקה הדרך, ולא רק מפני שאין צורך להכביר מילים, אלא כי כל אותם "שמות חוזרים" המוכרים לציבור, המגיעים בדרך כלל מהמשרדים הגדולים והמבוססים, יעברו על נקלה את אותה ועדת קבלה.
כל זאת כאשר סינון יתר, ובעיקר האלמנטים הטכניים שלו, ככל שיכללו לא רק מבחן חד פעמי, אלא חידוש מועמדות חוזר ונשנה הכרוך בטפסים, ראיונות, בחינות ואגרות, עשוי להכביד דווקא על בעלי תפקיד חדשים, ממשרדים מוכרים וגדולים פחות.
 
זאת ועוד, גם בכניסה אל 'הרשימה' אין בהכרח די, שכן לשם זכייה בתפקיד הנכסף נדרש כי שמו של המועמד יועלה מתוך 'הרשימה' בהליך ספציפי, כאשר הנושים יכולים להעלות מועמדים משלהם (כאשר לפי הצעת החוק, להבדיל מהמצב היום, אף הם מתוך 'הרשימה'). גם השיקול המשחק תפקיד נכבד היום, המעדיף העברה של תיקים גדולים וסבוכים למשרדים גדולים בעלי סוללה משומנת של כוח אדם, ימשיך לשחק תפקיד דומה לתפקיד שהוא משחק היום.
בסופו של דבר, לצד החשיבות הרבה של הרצון להכניס, ובצדק, שמות חדשים לתחום, קיימת לשיטתי חשיבות עליונה לכיבוד רצונם של הנושים, בשאלה מי בעל התפקיד אשר ינסה לגבות בעבורם כמה שיותר מ'החוב האבוד' מהחייב או החברה שקרסו.
בסופו של יום, הנושים, ולא בית המשפט או נציגי הכנ"ר – הם אלו שיזכו או יפגעו בכיסם, מאורח התנהלות בעל התפקיד, המאמצים שישקיע והתוצאות אותן ישיג בכל תיק ותיק, ובעיקר מדובר בנושים הרגילים, כגון ספקים ובעלי חוזים עם הגוף שקרס. אלו, שבניגוד לנושים המובטחים הטיפוסיים, אינם יכולים לדרך כלל להגן על עצמם על ידי שעבודים או ריבית גבוהה המתווספת לתביעת החוב.
לכן, ובלא להקל ראש בחשיבות שיקולים אחרים, אין להקל ראש ברצונו או בהתרשמותו של מי ש'תלוי בכיסו' באורח ישיר בבעל התפקיד. חזקה על גורם כזה, וודאי אם הוא גורם פרטי הנושא לבדו בהפסדיו, כי יפעל לפי מיטב יכולתו כדי למנות בעל תפקיד ראוי ויעיל. כמו כן, מקום בו פלוני הספק התנסה בשירותי בעל תפקיד יעיל שכזה, חזקה עליו שגם ימליץ עליו לספקים ולגורמים אחרים עימם הוא בא במגע; ולהיפך.
יוצא כי מתן משקל מכריע לרצונם של הנושים, ובעיקר הנושים הבינוניים והקטנים, עשוי לסייע באורח משמעותי לכניסת שמות חדשים לתפקידי נאמן.
בעוד שלא סביר כלל, תחת כל דין שהוא, כי בעל תפקיד חדש לגמרי ימונה לפתע פתאום באחד מתיקי הענק, הרי שנושים 'רגילים' הם שעשויים "לדחוף" מועמד חדש, תחילה לתיקים פשוטים או בינוניים – מה שיאפשר לאותו 'שם חדש', אם יוכיח את עצמו מספר פעמים, להשתרבב בהמשך גם לתיקים הגדולים יותר.
יוצא כי חרף ההבנה לרצון להשתמש בתוספת רגולציה בכדי לשמור על אמות מידה ראויות ולהגן על הנושים, הרי לעתים (ודווקא במדינה כשלנו) דווקא הפחתת רגולציה, או שימוש בה בתור 'מסנן סף' ראשוני בלבד, עשויה להביא תועלת רבה יותר מהעצמתה - על העלויות הלא מבוטלות הכרוכות בה, עלויות הפוגעות קודם כל ובעיקר בעוסקים הקטנים יותר, שעל האינטרס שלהם מבקש הדין להגן.
 ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל 
הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני חדלות פירעון. אחד ממחברי הספר "הקפאת הליכים, הלכה למעשה"
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    רואים שאתה כותב ספרים ולא עוסק בפרקטיקה
    ממי 18/02/2018 03:03
    הגב לתגובה זו
    0 2
    יעשו כמה תיקים קטנים בינוניים ואז יעברו לגדולים... תיק פרק או פשר יכול לקחת גם 10 שנים ובממוצע לא לוקח פחות מ 5 שנים, אז יעשו כמה קטנים, בינוניים זה אומר שבערך עוד 20 שנה יגיעו לתיקים הגדולים ואז כבר ימצאו תירוץ אחר או שכל החקיקה תשתנה כדי לא לתת את התיקים הגדולים...
    סגור
  • טעית בערך 5 פעמים בשלוש שורות, אבל בטחון עצמי יש לך.
    נו באמת 18/02/2018 09:50
    הגב לתגובה זו
    1 0
    העיקר להשמיץ. השיא של תיק פשר שבמסגרתו אפשר לראות את יעילות בעל התפקיד, לא לוקח יותר משנה-שנתיים. מה גם, שלא פעם בעלי תפקיד מנהלים כמה תיקים במקביל. הזה אומר - טול קורה מבין עיניך וקונספירציה מבין שיניך.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות