בית הדין לעבודה הוא ערכאה ייעודית שדנה בסכסוכים בין עובדים למעסיקים ובין מבוטחים למוסד לביטוח לאומי, והוא בנוי משני מפלסים: בתי דין אזוריים ובית דין ארצי. סדרי הדין בו גמישים יחסית והאגרות נמוכות, ולכן עובד יכול לתבוע גם סכומים קטנים בלי להסתכן בהוצאות
כבדות.
עיקר התיקים נוגעים לשכר שלא שולם, לשעות נוספות, להכרה בתאונת עבודה, לפיצויי פיטורים ולהתעמרות בעבודה, ולעיתים נפסק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, למשל באפליה
בקבלה לעבודה. הפסיקה שנוצרת שם היא שמעצבת בפועל את דיני העבודה שחלים על כל מקום עבודה בישראל.
פועל זר מסודן טען כי סוכם עמו שכר של 50 ש"ח לשעה וכי מחצית משכרו שולמה לו במזומן "מתחת לשולחן", ודרש להחיל עליו את צו ההרחבה בענף הבנייה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי תלושי השכר משקפים נאמנה את שכרו האמיתי (31-32 ש"ח לשעה), דחה את טענת הפיקטיביות
- אך חייב את חברת כוח האדם בפיצוי בגין היעדר הודעה לעובד ובגמול שעות נוספות
בית הדין בתל אביב הוא הגדול ביותר במערכת בתי הדין לעבודה, עם כ-40% מכלל התיקים. תחליף את הדס יהלום, שתתמנה לכהונה זמנית בבית הדין הארצי יחד עם השופטת קרן כהן
סמדג'ה תובע מהאיגוד ופונטי 2.4 מיליון שקל, לאחר התפטרותו אשתקד מתפקיד מאמן הנבחרת. טוען שההתעמרות החמירה לאחר שבנו נפל במלחמת חרבות ברזל. האיגוד: סמדג'ה לא מילא את תפקידו
מי שהיה האיש החזק בוועד העובדים טען, כי הושעה ולאחר מכן פוטר משיקולים זרים בעשור שעבר, בשל החקירה הפלילית נגדו. בית הדין הארצי דחה את ערעורו של דחיית תביעתו
ירידה לפרטי-הפרטים מאפשרת לשופטת תמר עציון-פלץ להוביל להסכמה בין עובדת משק בית לבין המעסיקות לשעבר. לאורך הדרך היא שוגה מדי פעם, אך מתקנת את עצמה בהגינות
בית הדין לעבודה בחיפה קבע שמשרד החקירות שהעסיק את האיש פיצל את שכרו של העובד לרכיבים מלאכותיים, פיטר אותו ללא שימוע ואף הכין אישור העסקה מזויף - ופסק לזכותו פיצויים בסכום כולל של כ-146 אלף שקל
בית הדין לעבודה קבע כי הודעת מייל שנשלחה על ידי המנהלת לגרוש של המורה, ובה האשמות בזיוף וגניבה, מהווה לשון הרע בזדון. המייל נכתב כחלק מהליך גירושים שהתנהל בין המורה לבעלה לשעבר, המנהלת לא סייגה את המייל, ולא התנתה אותו בכך שיגיע רק לעיני דייני בית הדין
הרבני בלבד - והגבר העביר אותו גם למנהלת הנוכחית של המורה