בית הדין לעבודה הוא ערכאה ייעודית שדנה בסכסוכים בין עובדים למעסיקים ובין מבוטחים למוסד לביטוח לאומי, והוא בנוי משני מפלסים: בתי דין אזוריים ובית דין ארצי. סדרי הדין בו גמישים יחסית והאגרות נמוכות, ולכן עובד יכול לתבוע גם סכומים קטנים בלי להסתכן בהוצאות
כבדות.
עיקר התיקים נוגעים לשכר שלא שולם, לשעות נוספות, להכרה בתאונת עבודה, לפיצויי פיטורים ולהתעמרות בעבודה, ולעיתים נפסק פיצוי גם בלי הוכחת נזק, למשל באפליה
בקבלה לעבודה. הפסיקה שנוצרת שם היא שמעצבת בפועל את דיני העבודה שחלים על כל מקום עבודה בישראל.
אחות שתבעה 418 אלף שקל קיבלה 20 אלף בגלל זימון חסר, ומנהל משמרת בג'ויה קיבל יותר מ-215 אלף. מנגד, מהנדס שתבע את טלרד ומנהלת אגף בעיריית חיפה, שקיבלו שימוע מלא, חויבו בהוצאות
12.5% מהשכר בכל חודש הם חוב של המעסיק, אבל הנזק הגדול מתגלה בפרישה ובמקרה של נכות. טבלת ההפרשות והמועדים, ומחשבון שמראה כמה חסר, כמה תשואה הלכה ומה אפשר עוד לדרוש לפני שהחודשים מתיישנים