הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא הגוף הרשמי שאוסף ומפרסם את הנתונים הכמותיים על החברה והכלכלה בישראל. מדד המחירים לצרכן, נתוני התוצר, האבטלה, הסחר והבנייה, כולם יוצאים ממנה.
הנתונים שמפרסמת הלשכה אינם עניין אקדמי בלבד: מדד המחירים לצרכן, למשל, קובע
הצמדות של שכר דירה, חסכונות ואג"ח, ומשפיע ישירות על החלטות הריבית של הבנק המרכזי. פרסום מפתיע עשוי להזיז את השווקים.
עבור מי שעוקב אחר כלכלת ישראל, הנתונים הרשמיים הם המקור האמין להערכת
מגמות: האם יוקר המחיה עולה, האם המשק צומח או מאט, וכיצד מתפתח שוק העבודה. משקיעים, כלכלנים וקובעי מדיניות מסתמכים על הפרסומים התקופתיים כדי לבסס החלטות על עובדות ולא על תחושות.
מבצעי ה-20/80, הלוואות הבלון והפטור מהצמדה הפכו לכלי המכירה המרכזי בענף, ובנק ישראל ורשות ניירות ערך כבר מגבילים אותם. ברקע, כ-86 אלף דירות חדשות ממתינות לקונים, השוק החופשי מתכווץ והמחירים בפועל נשחקים
נתוני הלמ"ס למרץ מציגים תמונה מעורבת של שוק העבודה בישראל. מצד אחד, השכר הממוצע של העובדים הישראלים עלה בקצב חד והגיע לשיא של כמעט 16 אלף שקל בחודש. מצד שני, מספר משרות השכיר במשק ירד לעומת החודש הקודם וגם לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהייטק נרשמו שוב
רמות שכר גבוהות במיוחד, בעוד שבמגזרים אחרים הפערים נותרו גדולים
הציפיות להמשך האימוץ של הטכנולוגיה בקרב עסקים בישראל רק עולות. נתוני הלמ"ס מראים שהשימוש בטכנולוגיה כבר אינו מוגבל להייטק בלבד, אלא מתרחב גם לתעשייה, לשירותים ולתחומי הניהול והשיווק. לצד ההתלהבות, רבים מהעסקים עדיין סבורים שהטכנולוגיה אינה רלוונטית
עבורם, ואחרים מודים שהם פשוט לא יודעים מספיק על היכולות שלה
אחרי שלושה מדדים מתונים, בשוק מצפים שמדד אפריל שיפורסם מחר ב-14:00 יזנק בין 1%-1.3%, בעיקר בגלל הדלק, הטיסות וגם הדיור; מה שעשוי להקשות על בנק ישראל להוריד ריבית ב-25 לחודש
נתוני הלמ"ס מצביעים על המשך צמיחה במכירות רשתות השיווק, אך בקצב אטי יותר לעומת סוף 2025. העלייה בולטת בעיקר בתחום המזון, בעוד שבקטגוריות אחרות התמונה אחידה פחות. הנתונים משמשים אינדיקציה מוקדמת לצריכה הפרטית, אך עדיין נחשבים ראשוניים ועלולים להתעדכן
בהמשך
נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 מצביעים על שינוי חד במגמה, עם ירידה משמעותית במספר המשרות הפנויות במרץ. בעוד שפברואר עוד הציג רמות גבוהות יחסית, מרץ מביא עמו ירידה חדה הן במספר המשרות והן בשיעורן מכלל המשרות במשק, ככל הנראה על רקע מבצע שאגת הארי.
הפגיעה אינה אחידה בין הענפים, כשתחום האירוח והאוכל בולט במיוחד בירידה חדה, לעומת יציבות יחסית בתעשייה
הלמ"ס מנפח את הביקושים? מניות הנדל"ן מזנקות היום בתגובה לעלייה דו-חודשית של 1.4% במחירי הדירות לגרסת הלמ"ס; גם ירידת המדד המפתיעה מקלה על נוטלי המשכנתאות ומתדלקת ביקושים מחודשים למימון לנדל"ן; הסקטור שסבל מתשואת חסר משמעותית בשנה החולפת - מתעורר
אומיד סולימני המועמד לראשות לשכת השמאים על ההנהגה הקיימת והיו"ר נחמה בוגין - "הפקירו את הפרנסה של שמאים צעירים והמשרדים הבינוניים"; מפרט איפה כדאי לקנות היום דירה ומסביר למה המדד של הלמ"ס לא רלבנטי
לפי הנתונים, באמצע 2025 נספרו בישראל כ-3.02 מיליון דירות למגורים - עלייה של 56.1 אלף דירות בשנה אחת. זה נשמע כמו מספר עצום, אבל כשמסתכלים פנימה רואים תמונה מורכבת: מחוזות המרכז ותל אביב מרכזים כמעט מחצית מהדירות בישראל, בערים חרדיות וצפופות יש הרבה
יותר נפשות בכל דירה, ובערים אחרות רוב הבנייה נמוכה. נתוני הלמ"ס מציגים פערים עצומים בין מרכז לפריפריה
המשק התכווץ ברבעון הראשון: התוצר ירד ב-3.8%, הצריכה השוטפת לנפש צנחה ב-10.2%
השכר הממוצע זינק ל-15.9 אלף שקל, אך מספר המשרות ירד
יותר ויותר עסקים בארץ מאמצים כלי AI בעבודתם
מדד אפריל צפוי לזנק 1.1-1.3% ולסבך את הנגיד
עלייה מתונה בפדיון רשתות השיווק בתחילת השנה
צניחה חדה במשרות הפנויות במרץ: שוק העבודה מתקרר
ניתוח הלמ"ס מנותקת מהשטח - מחירי הדירות יורדים. איך הקבלנים "מסדרים" את הסטטיסטיקאים?
הלמ"ס מזניק את מניות הנדל"ן: סיפק 2 מנועים להצתת הראלי
ראיון "מדד מחירי הדירות של הלמ"ס הוא בלוף"אומיד סולימני המועמד לראשות לשכת השמאים על ההנהגה הקיימת והיו"ר נחמה בוגין - "הפקירו את הפרנסה של שמאים צעירים והמשרדים הבינוניים"; מפרט איפה כדאי לקנות היום דירה ומסביר למה המדד של הלמ"ס לא רלבנטי
רף ה-3 מיליון דירות נחצה - מפת הדיור עדיין לא שוויונית