הלמ"ס
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא הגוף הרשמי שאוסף ומפרסם את הנתונים הכמותיים על החברה והכלכלה בישראל. מדד המחירים לצרכן, נתוני התוצר, האבטלה, הסחר והבנייה, כולם יוצאים ממנה.
הנתונים שמפרסמת הלשכה אינם עניין אקדמי בלבד: מדד המחירים לצרכן, למשל, קובע הצמדות של שכר דירה, חסכונות ואג"ח, ומשפיע ישירות על החלטות הריבית של הבנק המרכזי. פרסום מפתיע עשוי להזיז את השווקים.
עבור מי שעוקב אחר כלכלת ישראל, הנתונים הרשמיים הם המקור האמין להערכת מגמות: האם יוקר המחיה עולה, האם המשק צומח או מאט, וכיצד מתפתח שוק העבודה. משקיעים, כלכלנים וקובעי מדיניות מסתמכים על הפרסומים התקופתיים כדי לבסס החלטות על עובדות ולא על תחושות.
המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוחהלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה
מה קרה למחירי הדירות בת"א? ועוד 9 שאלות על המחירים באזורים שונים10 שאלות ותשובות בהמשך לפרסום מדד מחירי הדירות - יש ירידה במחירים והיא מתעצמת; ועל הפערים בין השטח לבין הנתונים
מחירי הדירות לאן קונים? אין. דירות? יש בלי סוף: מעל ל-10 אלף דירות לא מכורות בתל אביבשוק הדירות מצוי כבר תקופה בקיפאון, והמלאי בתל אביב מצטבר לרמות חסרות תקדים; לצד ירידה במכירות, הדירות החדשות נערמות - והקבלנים בינתיים מחכים. האם זה מה שיגרום סוף סוף למחירים להתאזן?
עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשוןכך עולה מנתונים שפרסמה היום הלמ"ס. מדובר בהאצה קלה לעומת העלייה של 2.0% ברבעון הרביעי של 2024. בחישוב רבעוני, העלייה בתמ"ג הגיעה ל-0.9%. גם התמ"ג לנפש עלה - ב-2.4% בקצב שנתי. הצמיחה הושגה בעיקר הודות להתרחבות של התוצר העסקי, שעלה ב-4.5%, לאחר עלייה של 2.4% ברבעון שקדם לו
- הישראלים מגדילים את הצריכה - בעיקר של שירותים ומזון
כך עולה מנתונים חדשים של הלמ"ס לפברואר-אפריל השנה. עוד עולה מהנתונים כי בקטגוריית מוצרי תעשייה, המהווה 19% מההוצאה, חלה ירידה של 1.2%. ב-2024 עלה סך כל הרכישות ב-9.8%, לאחר עלייה של 1.4% בלבד ב-2023
- אחרי 16 שנה - מדד הבנייה סוף סוף מתעדכן. השאלה: מאיפה להתחיל?
אחרי שנים של קיפאון, מדד תשומות הבנייה סוף סוף זז - אבל כשהוא מבוסס על נתונים משנת 2008, לא ברור אם זה הפתרון שיביא לשינוי אמיתי באופן שבו מודדים את התייקרות הבנייה. בנוסף, למה זה גורם להרבה פרויקטים שעל שולחן התכנון לא לצאת לפועל בסופו של דבר, ומה קורה בעולם?
- מחירי הדירות לאן כשקבלן גדול מוריד מחירים ב-5% ובלמ"ס עוצמים עיניים
קבלן גדול מסבסד משכנתא ב-300 עד 800 אלף שקל - אבל אתם לא תראו את זה בנתונים הרשמיים של הלמ"ס. הם לא משקללים הנחות והטבות שניתנות מחוץ למחיר הרשמי - עצלנות, ראש קטן. תהיה הסיבה אשר תהיה - יש ירידת מחירים ומספרים לנו שלא
- שיפור במדד אמון הצרכנים - אך הציבור עדיין פסימי
לפי נתונים שפרסמה היום הלמ"ס, המאזן שמתייחס למצב הכלכלי של משקי הבית בשנה האחרונה עלה ל-18%- (לעומת 24%- במרץ), והציפיות לשנה הקרובה טיפסו ל-0% - מה שמעיד על כך שכמחצית מהציבור מאמין שמצבו לא ישתנה, ואולי אף ישתפר. המאזן שמתייחס לכוונות לרכוש מוצרים גדולים, כמו רהיטים ומוצרי חשמל, הגיע ל-32%-. מה שמצביע על כך שהציבור עדיין מהסס לבצע רכישות יקרות
- ירידה במשרות הפנויות: ביקוש גבוה לעובדי ניקיון
על פי הלמ"ס במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2024 חלה ירידה במשרות הפנויות במשק שעמדו על 136.2 אלף בממוצע לחודש; ביקוש גדול נמצא לעובדי ניקיון ומפעילי מכונות, כשעל כל מחפש עבודה היו שתי משרות פנויות או יותר
- נתוני הלמ"ס לא משקפים את המציאות: "עלול להוביל להתייקרות מלאכותית"
נתוני מדד המחירים לצרכן אמנם הציגו פעם נוספת עלייה משמעותית במחירי השכירות, אך כמו בשוק הדירות החדשות גם כאן יש מי שמערערים על האופן שבו הם מייצגים את המציאות בשוק; ממה נובע העיוות ומה הסכנה שלו?