מוסדיים הם גופים פיננסיים גדולים המנהלים את כספי הציבור ומשקיעים אותם בשוק ההון. הם כוללים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל, חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים קרנות נאמנות, ומנהלים יחד נכסים בהיקף
של טריליוני שקלים.
הגופים המוסדיים מהווים שחקנים דומיננטיים בבורסת תל אביב, והם משפיעים באופן משמעותי על תמחור המניות ואגרות החוב. הם משתתפים בהנפקות, במכרזים ובהצעות חוב, וכוחם נובע מהיקף הנכסים
העצום שהם מנהלים עבור החוסכים.
מדובר בעיקר בחסכונות ארוכי טווח של הציבור, ולכן להחלטות ההשקעה של המוסדיים השפעה ישירה על החיסכון הפנסיוני של מיליוני אנשים. פעילותם נתונה לפיקוח רגולטורי הדוק, והיא בעלת השפעה מרכזית על כלכלת
ישראל.
הערכת שווי חיצונית לחברת הבת רשף מעידה על שחיקה של כ-40% בשווי ההשקעה של הגופים המוסדיים, הפסד חשבונאי של קרוב ל-400 מיליון שקל. ההכנסות של ארית צפויות לרדת השנה בכ-40%, אבל החברה ממשיכה לחלק דיבידנדים גדולים
דרור שטרום איננו מסכים עם הטענה שהצרכן הישראלי איננו נהנה מהרפורמות שנעשו בשנים האחרונות בשוק ההון "זה מגובה במספרים". בכנס ביזפורטל הוא מסביר איך הרפורמות "שמדייקות את שוק ההון לכיוון הנכון", הן מה שמאפשר לו להמשיך ולצמוח
טבע פותחת את שבוע המסחר בירידה חדה ומתקרבת לשפל שנתי, עם הירידה הבולטת ביותר במדד ת"א 35 מתחילת השנה; ברקע, המוסדיים הישראליים ממשיכים להגדיל החזקות מתוך אמון ביכולת החברה לעמוד ביעדיה לטווח הארוך, האם הם ינצלו את הירידות
היום?
בזמן שכולם רדפו אחרי מניות AI וטק, שני גופים מוסדיים מישראל שמו את היד על יצרנית נשק גרמנית שזינקה פי 18, והפכה להשקעה רווחית במיוחד; אחד מהם
מחזיק בנתח משמעותי, השני מימש מוקדם, ומה עשו שאר המוסדיים?
קבוצת אשטרום מדווחת על השלמת עסקה לצירוף מוסדיים לפרויקט אנרגיה סולארית ובמקביל, שיכון ובינוי מדווחת על צירוף מוסדיים בחברה בת לביצוע פרויקטים עבור צבאיים עבור משרד הביטחון
שוק הנדל"ן האמריקאי ממשיך למשוך את הכסף הישראלי, בעיקר למדינות הדרום-מזרחיות כמו טקסס ופלורידה, ולתחומים של מולטי פמילי ואינדסטריאל. על רקע תנודתיות הריבית בשנים האחרונות, אומר שטרנטל מפירמת גרינברג טראוריג כי רבים מהגופים בוחרים במבנה השקעה סולידי
דרך חוב, לצד מעבר מעסקאות ישירות לקרנות ייעודיות
אלון ויורם עמרם, בעלי השליטה בחברה שמחזיקים ביחד 76% ממניות החברה, מתכוונים למכור עד 10% מהמניות למשקיעים מסווגים מבלי לאבד שליטה; אחרי עליות חדות במניה של כ-90% מאז ההנפקה לפני כשנה
בניגוד להנחה הרווחת, ניתוח תנועת הכסף בימי העליות בבורסה מעלה כי מי שקנו בהיקפים גדולים היו קרנות הפנסיה והמשקיעים הזרים, בעוד הציבור הישראלי וקרנות הנאמנות היו בצד המוכר; מי יצא בסוף צודק?
האם המשקיעים הצעירים ישנו את חוקי המשחק? בזמן שה-S&P 500 מאותת על כניסה לגל ירידות, הזהב והביטקוין ממשיכים למשוך תשומת לב; לצד זה, שורה של רעיונות השקעה מציעים פיזור גלובלי ושקט תעשייתי - ממניות רכב יפניות ועד תעשיית הפסיכדליה והקריפטו
ארית - שמחירה נראה גבוה עד שהמנכ״ל ובעל השליטה מממשים אחזקות - הנפיקה למוסדיים מניות בשווי 100 מיליון שקל בדיסקאונט של 13%, מחיר שמבטא מכפיל של 40 על רווח של השנה עם מרוץ החימושים הגרוע ביותר שידע העולם מזה שנים; לארית יש עתיד בטוח, אבל האם זה עתיד
שמצדיק שווי של למעלה מ-2 מיליארד שקל?