אלון ויורם עמרם, בעלי השליטה בחברה שמחזיקים ביחד 76% ממניות החברה, מתכוונים למכור עד 10% מהמניות למשקיעים מסווגים מבלי לאבד שליטה; אחרי עליות חדות במניה של כ-90% מאז ההנפקה לפני כשנה
בניגוד להנחה הרווחת, ניתוח תנועת הכסף בימי העליות בבורסה מעלה כי מי שקנו בהיקפים גדולים היו קרנות הפנסיה והמשקיעים הזרים, בעוד הציבור הישראלי וקרנות הנאמנות היו בצד המוכר; מי יצא בסוף צודק?
האם המשקיעים הצעירים ישנו את חוקי המשחק? בזמן שה-S&P 500 מאותת על כניסה לגל ירידות, הזהב והביטקוין ממשיכים למשוך תשומת לב; לצד זה, שורה של רעיונות השקעה מציעים פיזור גלובלי ושקט תעשייתי - ממניות רכב יפניות ועד תעשיית הפסיכדליה והקריפטו
ארית - שמחירה נראה גבוה עד שהמנכ״ל ובעל השליטה מממשים אחזקות - הנפיקה למוסדיים מניות בשווי 100 מיליון שקל בדיסקאונט של 13%, מחיר שמבטא מכפיל של 40 על רווח של השנה עם מרוץ החימושים הגרוע ביותר שידע העולם מזה שנים; לארית יש עתיד בטוח, אבל האם זה עתיד
שמצדיק שווי של למעלה מ-2 מיליארד שקל?
שר האוצר לשעבר סבור שהתמיכה להייקט המקומי צריכה להגיע מצדם של המוסדיים הישראלים, שיכולים לבצע השקעה של 15 מיליארד שקל מבלי לסכן את העמיתים; חברות הביטוח ובתי ההשקעות לא ממהרות להיענות ומחכות לקבל הטבות וגידור מהמדינה
גיוסי האג"ח של המדינה נקלטים בשוק בזרועות פתוחות גם כי הן מכשיר השקעה אטרקטיבי; משקלן של האג"ח הממשלתיות ירד בשנים האחרונות למתחת ל-10% מהיקף נכסי המוסדיים - הוא היה 20% לפני פחות מעשור
"דמיון רב בתיקי הנכסים עלול להפוך אירוע נקודתי לאירוע כלל מערכתי; ארבעה גופים מנהלים 50% מהכסף" כך מזהיר בנק ישראל, שמוסיף שגם כאשר המוסדיים משקיעים בחו"ל - עדיין יש דמיון גדול מדי ביניהם