לין במלחמה בהכפפת רשות החשמל למשרד התשתיות

באגוד לשכות המסחר סבורים שהמשק יסבול אם לא תשמר עצמאותה. הרשות, אומרים באיגוד - קמה לשם פיקוח על חברת החשמל. מזהירים - המשק ישוב לעידן טרום 1996
שי פאוזנר |

דיון בוועדת הכלכלה בכנסת בנושא הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, נקבע לשבוע זה (ד') במסגרת דיון בנושא משק החשמל. נשיא האיגוד, אוריאל לין, פנה אתמול באופן אישי לכל חברי הוועדה בבקשה שישמרו על עצמאותה של הרשות ויתנגדו להצעה בחוק ההסדרים - לפיה תוכפף הרשות למשרד התשתיות. מפנייתו עולה, כי "ניסיון העבר הוכיח, שזוהי הדרך היחידה המאפשרת הגנה נאותה על ציבור הצרכנים והמגזר העסקי במצב בו הם נזקקים לשירות חיוני ממונופול מוחלט".

לדבריו, "החלטתכם בנושא מיצובה של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, תקבע כיצד יראה משק החשמל בשנים הקרובות".

בחוק ההסדרים מבקשים להכפיף את הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, לשר התשתיות במטרה לשכלל את תהליך הרגולציה. איגוד לשכות המסחר מתנגד כיום בתוקף להצעה זו, ומבקש לשמור על עצמאות הרשות במילוי תפקידיה כפי הוגדרו בחוק משנת 1996, ואף להרחיב במסגרת זו את סמכויותיה.

הרשות לשירותים ציבוריים חשמל הוקמה במטרה ליצור מנגנון פיקוח על מתן שירות ציבורי חיוני - החשמל. על מנת לבצע את משימתה הודגשה בחוק משנת 1996, חשיבותה ועצמאותה המשפטית והתפקודית של הרשות, כמו גם עצמאותם של חברי הרשות.

באיגוד לשכות המסחר אומרים, כי עצמאות הרשות נועדה לוודא שהחלטותיה יקבעו על סמך שיקולים המשקפים ראיה מקצועית ואובייקטיבית, ולא על בסיס אילוצים לא רלוונטיים. פעולות הפיקוח צריכות להיעשות ברמה מקצועית, תוך שמירה על איזון אינטרסים בין הצרכנים, חברת החשמל, יצרני החשמל הפרטי והמדינה.

האיגוד אומרים היום, כי השינוי יפגע בתפקידי הרשות המוגדרים בחוק: קביעת תעריפים, קביעת אמות מידה ומדדים לטיב השירות וטיפול מול צרכני החשמל. השינוי יהפוך לדעת חברי האיגוד את הרשות מגוף מקצועי עצמאי ונקי מהשפעות חיצוניות - לגוף שיהיה כפוף ללחצים מבחוץ.

הכפפת הרשות למשרד התשתיות, אומרים באיגוד - תבלום את המשך הרפורמה במשק החשמל - משק החשמל עובר בשנים האחרונות שינוי חשוב הכולל פתיחתו לתחרות. בתהליך זה לרשות תפקיד מהותי בשמירה על האינטרסים של כל הגורמים הרלוונטיים במשק. השינוי יחזיר לדברי האיגוד את משק החשמל לעידן טרום החוק מ-1996 ויביא לחיזוק מעמדה המונופוליסטי של חברת החשמל, ולמעשה לגימודה של הרשות המפקחת.

בשנתיים האחרונות שכללה הרשות את מערכת יחסיה עם ציבור הצרכנים והיצרנים. כחלק מהמקצועיות והמשקיפות המאפיינים אותה, יזמה הנהלת הרשות תהליכי שימוע של הגופים הרלוונטיים במשק (מגזר עסקי, צרכנים פרטיים, יצרנים פרטיים ועוד) לפני קבלת החלטות משמעותיות לכלל המשק. תהליכי שימוע אלו הינם תנאי הכרחי לקיומו של ארגון מקצועי המודע לצורכי הצרכנים.

להלן שתי דוגמאות לחשיבותה של הרשות בניהול התקין של משק החשמל: תקן 12 (המעבר לדוחות נומינליים) ? דוגמא מצוינת לצורך בחיזוקה של הרשות. ללא התערבותה של הרשות, היה נדרש המשק לשלם תוספת עלויות חשמל של כ-360 מיליון ש"ח בשנת 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: