מרטין וויטמן בעקבות באפט: "נוצרה הזדמנות של פעם בחיים למשקיעים"
מעקב אחרי פעולות מנהלי ההשקעות הותיקים והמוערכים ביותר בעולם, כמו וורן באפט, ג'ים רוג'רס או ג'ורג' סורוס, יכול בדרך כלל לעזור למשקיע הקטן לקבל החלטות חשובות מאוד ונכונות יותר הנוגעות לכספו בכלל ולתיק ההשקעות שלו בפרט. ועל אחת כמה וכמה בתקופות של משבר כה עמוק וקשה כמו זו שאנחנו עוברים כיום, בהן עצה של מנהלי השקעות "קשישים" , אנשים עם הרבה מאוד נסיון שכבר עברו כמה וכמה משברים ויצאו מהם חזקים יותר, שווה הרבה מאוד כסף.
מרטין וויטמן שייך ללא ספק לקטגוריה הזו. הוא אולי לא מפורסם כמו השלושה שהוזכרו למעלה, אבל הוא בהחלט משתייך לליגה שלהם. וויטמן (שהוא "משלנו", יהודי, ואף ביקר בישראל לפני כמה חודשים), ניחן בכישרון נדיר למציאת ערך אמיתי במניות ולאורך זמן. וויטמן יסד את חברת ניהול הנכסים third avenue במסגרתה הוא מנהל את קרן third avenue value fund (סימול: tavfx) . בנוסף, מנהלת החברה קרנות גידור וחשבונות השקעות פרטיים.
מאז הקמתה ב-1990 ואז אוקטובר 2007 גרפה הקרן, המנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-6 מיליארד דולר, תשואה ממוצעת של 16.83%, כ-4.5% יותר מהתשואה השנתית הממוצעת של מדד ה-S&P 500. מתחילת 2008, עם זאת, רשמה הקרן תשואה שלילית של כ-56%.
פילוסופיית ההשקעה של וויטמן דומה לזו של וורן באפט: קנה והחזק עסק שאתה מבין את פעילותו ושנסחר בדיסקאונט עמוק לעומת השווי האמיתי שלו. בנוסף, ההנהלה צריכה להיות מוערכת כמובן והעסק חזק מבחינה פיננסית. מתי הוא מוכר ? כשיש שינוי בנתוני הבסיס של העסק, באיתנותו הפיננסית או כשהוא הגיע לרמת מחיר גבוהה מהערך הכלכלי האמיתי שלו.
שיעור התחלופה בתיק ההשקעות שלו הוא 16% בלבד בשנה. למעשה הוא אינו מסתמך על שוק המניות כדי להפיק רווחים.
ברבעון האחרון (הרביעי של החברה שלו שהסתיים ב-31 באוקטובר) חטף וויטמן מכה קשה מאוד, כשהקרן אותה הוא מנהל רשמה תשואה שלילית של 29%. במכתב הרבעוני לבעלי מניות הקרן מסביר וויטמן את הטעויות שלו ומודה כי נכנס לרבעון עם רמת מזומן נמוכה מדי ולכן נאלץ למכור אחזקות "שאינן אחזקות גרעין" על מנת לעמוד בגל הפדיונות. הקרן מכרה ברבעון האחרון את אחזקותיה באינטל (סימול: INTC), מיקרוסופט (סימול: MSFT), לג מייסון (סימול: LM), וב-USG. כמו כן צמצמה הקרן את אחזקותיה באמבק ו-MBIA.
"כיום יש הזדמנויות בשווקים שלא זכורות לאף אחד מאיתנו. אם היה לקרן יותר כסף מזומן היינו משתמשים בו לרכישות. יש הרבה מאוד חברות שנסחרות עמוק מתחת לערך הנכסים הנקי שלהן (NAV), ומדובר בחברות רווחיות מאוד, בעלות מאזנים חזקים, תזרימי מזומנים שוטפים חיוביים וכמות מזומנים גדולה בקופה", כותב וויטמן.
על מצב השוק הנוכחי אומר וויטמן: "נוצרה הזדמנות של פעם בחיים למשקיעים שייצמדו לכמה כללים פשוטים וברורים". שלושת הכללים המרכזיים, על פי וויטמן, הם:
1. תהיה משקיע פאסיבי, כלומר "קנה והחזק לאורך זמן".
2. אל תשתמש באשראי או הלוואות לצורך השקעות.
3. תשקיע במניות של חברות שלא צריכות גישה לשווקי ההון לצרכים השוטפים שלהן.
וויטמן, כמו באפט, מאמין שכדי לרכוש נכסים זולים, השוק צריך להיות במצב של בהלה, פאניקה וזה המצב כיום. כשמנתחים את המצב "מלמעלה למטה" הוא נראה רע. מאוד. "העולם נכנס למיתון שיהיה כנראה עמוק, המשקיעים בשווקי המניות בפאניקה, שווקי האשראי קפאו והטיפול של המימשל במשבר הפיננסי בינתיים אינו נותן תוצאות".
מנגד, כשמסתכלים ומנתחים "מלמטה למעלה" מגיעים למסקנה כי נוצרו הזדמנויות של "פעם בחיים". המשקיע צריך להצמד לשלושת הכללים שהוזכרו קודם לכן ולהתרחק מחברות שלא עומדות בכלל השלישי, אפילו אם מדובר בחברות מצויינות וגדולות כמו ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) או גולדמן זאקס (סימול: GS). גם חברות כאלה עלולות להכנס לקשיים בסביבה כמו זו הנוכחית.
אז איך להסתכל על המצב, מלמעלה למטה או מלמטה למעלה ? ומשיב וויטמן: "בשבילנו, מנהלי הקרנות, זה פשוט למדי. כל עוד המצב הפוליטי-מדיני יציב, אין מלחמה ואלימות ברחובות, צריך להתרכז בהסתכלות מלמטה למעלה ופילוסופיית השקעה כזו תנצח ללא ספק בטווח הארוך.
וויטמן, כמו באפט ומשקיעי ערך אחרים, רוכש מניות בעסקים שהוא מעריך כי הם נסחרים במחיר נמוך בהרבה לעומת הערך האמיתי שלהם. ואולם, מדובר על הטווח הארוך, מאוד. בטווח הקצר הם אינם מתרגשים (בדרך כלל) מירידות, אפילו חדות, כל עוד הם מעריכים שהעסק יציב וחזק ולכן בטווח הארוך (זה יכול להיות גם 10 שנים..) מחירו האמיתי יצוף. כיום מזהים וויטמן וצוות האנליסטים שלו הרבה מאוד חברות, בעיקר בארה"ב ובאסיה, שנסחרות ב"הנחה" של 30%-60% לערך הנכסים שלהן. והוא מעדיף להתמקד בכאלה שיש להן סיכוי טוב לצמוח בלפחות 10% לשנה ב-10 השנים הקרובות.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
