פרסום בסלולר - ATL או BTL? "הכל מעורבב, מה שבעיקר חשוב זה האינטראקטיביות"

כך אומר סלים מורלוי, מחברת השיווק הסלולרי - מובילרה הטורקית בכנס ה-IMA; בשטראוס מרגיעים קצת את העניין סביב הסלולר, "כל עוד אין גוף מוסמך שיכול למדוד את הביצועים קשה להפנות תקציבים"
משה בנימין |

כנס ה-IMA של איגוד הסלולר הישראלי, אשר נועד לחבר בין אנשי שיווק, חברות סטארט-אפ, אנשי פרסום ועוד, נערך היום (א') בת"א, וסקר את המדיום הסלולרי מהיבטים שונים.

בפאנל שעסק בהגדרות ובשימוש בפרסום על פלטפורמת הסלולר, בהנחייתו של אורי אדוני (JVP) ישבו אריאלה שיפנבאואר-וייס, סמנכ"ל מחלקת החטיפים בשטראוס, משה וסרמן, מנכ"ל איזי פורקס, גלי טאוב סריג, מנהלת מותג קוקה קולה וסלים מורלוי, ממחלקת התכנון האסטרטגי בענקית הסלולר הטורקית - מובילרה.

לשאלה האם הפרסום בסלולר הוא ATL או BTL (כלי תדמיתי למודעות או קידום מכירות) השיב סלים מורלוי, כי "הכל מעורבב למעשה. אם זה פרומושיין זה יכול להיות טוב ללקוח, ומצד שני אם זה להגברת מודעות ובניית תדמית זה גם יכול להיות מתאים. אנחנו פועלים לפי דרישת הלקוח".

גלי טאוב-סריג מקוקה קולה: "אצלנו זה היה פרוייקט חדש, הוילג' ובחרנו להעביר דרך הסלולר מידע רב ושימושי בכדי שהצעירים יוכלו לשתף אותו עם חברים שלהם ולהעביר הלאה".

מנחה הפאנל, אורי אדוני, העלה בפני הפאנל שאלה באם התקציב לסלולר יעמוד בפני עצמו או שייכלל תחת הניו-מדיה, לדוגמא הפנייה של 10% לסגמנט הסלולרי?

אריאלה שיפנבאואר-וייס, סמנכ"ל מחלקת החטיפים בשטראוס, העלתה נושא שלבטח רץ במוחותיהם של אנשי שיווק רבים אחרים ובייחוד בהנהלות הארגונים ומחלקות שיווק.

לדבריה, "יש עדיין מחסומים שמונעים כניסה משמעותית לסלולר, וזאת מכיוון שמנהלי שיווק צריכים להתייחס לעובדה שמדידת הביצועים בסלולר עדיין לקויה. החסך ביכולת לדעת מה היה קמפיין אפקטיבי ומה לא והעובדה שאין בנמצא חברה כמו נילסן או יפעת למדידה מדויקת מקשה על יכולתו של מנהל השיווק לשכנע את ההנהלה הבכירה להפנות תקציבים לסלולר".

לסיכום אמרה טאוב-סריג מקוקה קולה, כי "הלקוחות המחזיקים בסלולר לא מחכים לנו - אנחנו צריכים לצאת ולמצוא אותם. אני מאמינה מאוד במדיה הזו". כשנשאלה על האחוזים שיתפוס הסלולר מתקציב הפרסום, היססה והעריכה כי הוא ייקח בעתיד הקרוב כ-3% מהתקציב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.