המשבר קרוב לסיומו? שני דברים שיש לנתח
בזמן שזעקות המיתון נשמעות בכל פינה, עולה חשיבותם של האינדיקטורים המאחרים ובמיוחד אלה המקדימים, גם כשמדובר אצלנו בייחוד בארה"ב. משקיעים לרוב נוטים לזלזל בחשיבותם של נתוני המאקרו, הנטייה היא לנתח מניה ספציפית אם בכלל, בין אם זה על ידי ניתוח טכני ובין אם ניתוח אנליטי. אך ישנן דרכים שבהן גם המשקיע הבודד יכול להבחין בשינויי המגמה בכלכלה, והמפתח הוא הבנת הכוחות המאקרו כלכליים.
מאחר ואנו עוסקים בכלכלה, נוכל לשים על כף המאזניים את נתוני האבטלה של המשק האמריקני מיום שישי. ניתן לנתח את נתוני התעסוקה בשני אופנים, גם כאינדיקטורים מקדימים וגם כאינדיקטורים מאחרים. כאינדיקטורים מקדימים הם מצביעים על עתידה של הפעילות היצרנית במשק האמריקני, הן במגזר השירותים והן בענף התעשייתי. הרי ברור שכאשר ישנם פחות עובדים, מייצרים פחות ואז התוצר קטן. משמע, כל עוד לא יתחלף המומנטום השלילי של נתון המשרות לא נוכל להתבשר כי הכלכלה יצאה מההאטה ואולי מיתון.
כאינדיקטורים מאחרים, נתוני התעסוקה מצביעים לנו על תוצאות המשבר במגזר הפיננסי וענף הבנייה האמריקני. בחודשים האחרונים התבשרנו על ירידת ערכי הבתים במשק האמריקני, ועל ירידה בהיקפי הבנייה. ההשלכה הישירה של מאורעות אלה היא ללא ספק העסקתם של פחות קבלנים ועובדי בניין. ההשפעות הגיעו באיחור בדמות ירידה בכמות המשרות במשק האמריקני – להלן אינדיקטור מאחר.
המפתח לקביעת המגמה הכלכלית ויציאת הכלכלה האמריקנית מהמיתון, יהיה באינדיקטורים המקדימים.
נתוני הבנייה והתחלות הבנייה, יהיו כנראה אלה שייבשרו את שינויו של הטרנד. לפיכך יהיה הצורך לבחון או להמתין לנתוני הבקשות לאשרות בנייה כדי להבין האם ישנו פוטנציאל עתידי לגידול בהיקפי הבנייה. התפתחות מעין זו תחדש את הגלגל של מכפיל הביקושים הקיינסיאני, ותניע מחדש עוד ביקושים נלווים. התעוררות של שוק המגורים תעורר גם את ענף המשכנתאות והמגזר הפיננסי כולו.
ביום שישי הקרוב יפורסם סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, אפשר להבחין בירידה עקבית מאוד בקריאות שרשם האינדיקטור במהלך הרבעון הראשון של השנה. לציפיות הצרכנים פאקטור חשוב מאוד בקביעת מצבה של הכלכלה. במידה ויתייצב סנטימנט הצרכנים סביב רמות 70 הנקודות כנראה ונוכל להבחין בתחילתה של דרך חדשה. בזאת נזכיר רק שהקריאות האחרונות היו הנמוכות ביותר מאז המיתון של שנת 91, כך שבהחלט קיים הצורך להמתין לעוד אישורים בטרם נדבוק בהתאוששות במחצית השנייה של הכלכלה.
יחד עם זאת, ההיסטוריה לימדה בשתי תקופות המיתון האחרונות (2001 ו-1991) שמהלך של הורדות ריבית מהירות, יכול לקצר את משך זמן המיתון. השאלה הגדולה אם מה שהיה נחלתן של התקופות הקודמות יהיה תקף גם היום. צריך לזכור שאחת הבעיות כרגע הן מחנק אשראי שנוצר. רק השבוע פירסמה האנליסטית מרדית' וויטני מחקר ובו העריכה את הירידה החדה בגיוסי החוב, כגורם שעתיד לפגוע עוד יותר בצמיחה הכלכלית וכן שהשפעתו טרם ניכרה במלואה.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
