שוק העבודה האמריקני התכווץ ב-80 אלף משרות בחודש מארס
המשבר הכלכלי בארה"ב ממשיך לשחוק את שוק העבודה האמריקני. נתוני התעסוקה לחודש מארס, שפורסמו היום, הצביעו על אובדן של 80 אלף מקומות עבודה במגזר הלא-חקלאי בחודש החולף, בעוד האנליסטים ציפו לגריעה של 50 אלף מקומות עבודה. מדובר בנתונים הגרועים ביותר מאז ספטמבר 2005. המשבר הביא גם לעלייה בשיעור האבטלה בחודש הקודם, כאשר זו עלתה ל-5.1% במארס מ-4.8% בפברואר.
"אנו סבורים כי הכלכלה נכנסה למיתון, והנתונים הכלכליים ימשיכו להעיד על כך", אמר סטיוארט הופמן, כלכלן בכיר ב-PNC Financial Services Group. כלכלנים בבנק טוקיו-מיצובישי הפגינו פסימיות גם כן, ואמרו כי "הסיכויים להידרדרות ארה"ב למיתון גברו בצורה משמעותית. יהיה זה נס אם הכלכלה תצליח לצמוח, שכן אובדן מקומות העבודה ישבור את הצריכה הפרטית. ל'פד' יש עוד עבודה רבה לעשות".
בחודש פברואר התכווץ שוק העבודה ב-76 אלף משרות (הנתון עודכן מטה שכן הנתון בחודש שעבר העיד על אובדן של 63 אלף משרות). הסקטור הפרטי בארה"ב איבד משרות זה החודש הרביעי ברציפות, כאשר את החולשה הובילו מגזרי הייצור והבנייה (מגזר הייצור ספג אובדן של 48 אלף מקומות עבודה, בעוד התחזיות היו לירידה של 35 אלף משרות). החולשה בשוק העבודה מסבירה את הירידה המתמשכת במדד אמון הצרכנים בארה"ב, ועתידה לפגוע הן בצריכה הפרטית והן בצמיחת הכלכלה האמריקנית.
"בכל דרך שלא תסתכלו על זה, שוק העבודה לא נראה טוב עבור האזרח האמריקני הממוצע", אמר אית'ן האריס, כלכלן בכיר בליהמן ברדרס. "אנו רואים כי החולשה היא רחבה".
כעת, לאחר פרסום הנתונים, עובר הכדור שוב למגרשו של בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב. הזהרתו הטרייה של ברננקי מיום רביעי, לפי הכלכלה האמריקנית עלולה להידרדר למיתון במחצית הראשונה של 2008, עדיין מהדהדת באוזני המשקיעים. ברננקי יכנס את ועדת השוק הפתוח של ה'פד' ויקבל את החלטת הריבית ב-20 באפריל, וההערכות הן כי הריבית תרד ב-0.25% ל-2%, ובשוק לא פוסלים אף הורדה חדה יותר של 0.5%, בייחוד על רקע החולשה בשוק העבודה.
רונן מנחם, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי-טפחות, מסר ל-Bizportal כי "דו"ח התעסוקה בארה"ב הנחיל אכזבה נוספת והגביר את החששות שמא המשק האמריקני כבר נכנס לתקופה של מיתון". למרות האווירה העכורה, מנחם מדגיש כי אין בנתונים הללו די בכדי לומר שהמשק האמריקני נמצא בהאטה חמורה. מנחם מזכיר, כי סקר ה-ADP שפורסם השבוע העיד על עלייה של 8,000 משרות עבודה במגזר הפרטי, ובנוסף יש להבין כי הנתונים מתייחסים למצב הכלכלי הקיים ובעתיד המצב עשוי להשתנות לטובה.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.