נפילה של 20% בסין לא מספיקה: ה-CSI עלול לצלול 21% נוספים

מכפיל הרווח הממוצע של המניות במדד בשנחאי עומד כיום על 41.12 - פי 2 מהממוצע של המניות הסיניות הנסחרות בהונג קונג. מנהל השקעות: "המניות צריכות לרדת"
עדי בן ישראל |

הטלטלה בשווקים הפיננסיים בעולם הפילה את מדד ה-CSI בשנחאי בכ-20% מהשיא - הירידה החדה ביותר מזה 3 שנים. אנליסטים ומשקיעים רבים מנסים להבין האם די בירידה זו, אולם הערכות בשוק מדברות על כך שהמדד ימשיך ליפול, בשיעור של 20% נוספים.

מכפיל הרווח הממוצע של המניות במדד עומד כיום על 41.12 - פי 2 מהממוצע של 19.71 אשר מאפיין את המניות הסיניות הנסחרות בהונג קונג. עושה רושם שהמניות הסיניות הנסחרות בשנחאי ובשנזן איבדו שליטה, בעוד שאותן מניות בהונג קונג נסחרות במכפילים נמוכים הרבה יותר. אמנם לאורך ההיסטוריה נסחרו המניות בסין במכפילים גבוהים יותר מאלו שנסחרו בהונג קונג, אולם הפרמיה הגבוהה ביותר עמדה על 65% ולא כ-100%.

פער השווי הזה בין ה-CSI לבין הונג קונג המשיך להתרחב גם כאשר המדד בשנחאי נפל בחודשים האחרונים, שכן אותן מניות בהונג קונג ספגו גם כן ירידות חדות. אם ההיסטוריה אכן מעידה על העבר, הרי שהנתון הבא אמור להדאיג את המשקיעים בסין: בפעם האחרונה שהמניות בסין נסחרו בפרמיה כל כך גבוהה על המניות הסיניות בהונג קונג, הן נפלו ב-15% כבר בתוך חודש.

"התשובה הקצרה שלי תהיה: כן, המניות צריכות לרדת", אמר דייוויד לזנבי, מנהל השקעות המכוון לשווקים המתעוררים וחולש על נכסים בהיקף של 6 מיליארד דולר ב-Legg Mason. לזנבי מציין כי לעומת נפילה של 32% במניות הסיניות הנסחרות בהונג קונג בחודשים האחרונים, המניות הסיניות בשנחאי לא צמצמו את הפער והן עדיין יקרות. לזנבי הדגיש כי הוא מכר את כל החזקותיו המנייתיות בסין כבר בסוף הרבעון השלישי של 2007.

לפי נתוני סוכנות בלומברג, על מנת שפער השווי בין שנחאי להונג קונג יחזור לרמת הממוצע ההיסטורי, ה-CSI צריך ליפול לרמה של 3,696.87 נקודות, רמה שתהווה מכפיל רווח ממוצע של 32.52. במילים אחרות, המדד צריך לרדת ב-21%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.