קובי כהן מאופנת כאוס מתנגד להתראת פשיטת הרגל נגדו

הגיש הבוקר (ה') את התנגדותו להתראה בפני בית המשפט המחוזי בת"א בטענה כי הרשת עוברת ארגון מחדש
אפרת אדיר |

המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה רשת אופנת "כאוס" הביאה את בעלי החברה לסגור סניפים בקניונים ברחבי הארץ ובימים אלה הוגשה בקשה מצד אחד הסיטונאים של הרשת, אלי ביטון, להכריז על קובי כהן, מבעלי "כאוס" כפושט רגל. זאת, בטענה כי כהן לא עמד בהתחייבויותיו הכספיות לביטון.

בתגובה, הגיש הבוקר (ה') קובי כהן התנגדות להתראת פשיטת הרגל שהוגשה נגדו, בבית המשפט המחוזי בת"א.

כהן, באמצעות משרד עורכי הדין חזקיה-חכמון אומר בתצהיר כי הקשיים אליה נקלעה הרשת מקורם בהתנתקות של ישראל מרצועת עזה והמשכם טלטלה כלכלית שנגרמה לרשת האופנה. כזכור, ייצרה החברה את הסחורה שנמכרה בחנויות הרשת במתפרות שפעלו במחסום ארז, אשר היו בבעלות משפחתו של קובי כהן.

בשנת 2004, משנסגרו המתפרות סמוך לפני ההתנתקות, החלה החברה בחיפוש אחר מקורות ייצור וביצעה רכישות של סחורה בחו"ל, בין היתר, באמצעות איש העסקים אלי ביטון, העוסק בסיטונאות. ייבוא הסחורה מחו"ל היה כרוך בלימוד הליכים חדשים ונתקל בקשיים, הן בשל לוחות הזמנים והן בקושי בהעמדת המזומנים. הפעילות נעשתה במימון פרטי של קובי כהן, מבלי שהמדינה העמידה סיוע ארגוני או כלכלי.

לטענת עוה"ד של כהן, אחד המשלוחים שהוזמנו מאלי ביטון עוכב והסחורה הגיעה לרשת באיחור, כשהיה ברור כי לא תימכר בכמויות ובמחירים שתוכננו תחילה. ביטון, מצידו, סירב לקבל בחזרה את הסחורה או את חלקה, ודרש את פרעון החוב הנטען בתשלומים גבוהים מדי, שבחלקם לא נפרעו. "בנסיבות אלה, נפתחו כנגד קובי כהן תיקי הוצל"פ על ידי ביטון, וכאמצעי לחץ נוסף, הגיש ביטון גם התראה בכתב על פשיטת רגל של כהן", טוענים עוה"ד.

עוד מוסיפים עוה"ד של כהן, כי נושים אחרים, לרבות בנק דיסקונט, נמנעים מנקיטת צעדים חד צדדים ומאפשרים לו לפעול, מבלי להערים עליו מכשולים נוספים.

הטיעון המשפטי המרכזי של עורכי דינו של כהן הוא כי "מדובר בהפעלת לחץ על החייב, בדרך מזיקה, וככל הנראה לקידום מטרות שאין להן קשר עם הליכי פשיטת הרגל", ומכאן הם מבקשים את ביטולה של ההתראה.

נימוק נוסף שמעלים עוה"ד הוא שבימים אלה עוברת הרשת ארגון מחדש ופשיטת רגל לא תסייע להליכים אלה בכלל, ולא לנושה בפרט. "על פי התכנון, הסחורה של "כאוס" תימכר ברובה לחנויות רחוב, כך שניתן יהיה להציע מחירים אטרקטיביים ללקוחות", אומרים עורכי הדין של כהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.