דן אנד ברדסטריט: המכולות השכונתיות יפגעו ממהלך מגה
מסקירה שערכה חברת המידע העסקי "דן אנד ברדסטריט" על ענף המכולות ורשתות השיווק בישראל עולה, כי התחרות בין רשתות השיווק הגדולות עלתה מדרגה בשבועות האחרונים. זאת, לאחר הודעתה של רשת הרבוע הכחול על הפיכת למעלה מ-100 סניפים של "סופר סנטר" בתוך הערים לרשת דיסקאונט בשם "מגה בעיר".
רבוע כחול מתכננת לספק לצרכנים ברשת "מגה בעיר" מוצרים במחירים הנמוכים בכ-15% מאשר הסניפים של המתחרים במרכזי הערים, והיקרים ב-6% לעומת סניפי הדיסקאונט הגדולים שמחוץ לערים. ברמת מחירים כזו, סבורים ברבוע הכחול, לצרכנים לא יהיה תמריץ לנסוע לקניות בסניפי הדיסקאונט שמחוץ לעיר, והם יערכו את קניותיהם בסניפי "מגה בעיר".
להערכת כלכלני D&B, מוקדם עדיין לקבוע עד כמה המהלך של רשת הרבוע הכחול ישפיע על הענף, אך במידה ואכן רשת "מגה בעיר" מתכוונת לאורך זמן לספק מוצרים במחירים נמוכים יותר משמעותית מסניפי הרשתות האחרות, הרי שעשויים להיות שינויים משמעותיים בענף. "הרווחיות התפעולית של הרשתות ברבעון השני הסתכמה בין 4% מהמכירות ל-4.4% מהמכירות והסתמנה מגמה חיובית", אומרים כלכלני דן אנד ברדסטריט.
המכולת השכונתית בסכנת סגירה
כעת, עם הפיכת 100 סניפים של רבוע כחול לסניפי דיסקאונט, עשויה להיות השפעה על תוצאות הרבוע הכחול משני כיוונים עיקריים - גידול בכמויות הנמכרות, וירידה בשיעורי הרווחיות. השחיקה ברווחיות עשויה להתגלגל על הספקיות של הרבוע הכחול, ועשויה להגיע גם למתחרות של הרבוע הכחול שמן הסתם לא יעמדו מנגד בחוסר מעש.
בבעיה גדולה יותר מצויים המינימרקטים והמכולות השכונתיות שהופכים לחולייה חלשה בענף בשל המהלך של רבוע כחול. מהבדיקה עולה, כי רוב המינימרקטים והמכולות הם עסקים שכונתיים בעלי פדיון נמוך מ-1 מיליון שקל בשנה. כיום, כ-22% מהעסקים בתחום נמצאים בסיכון גבוה, לעומת כ-11% מהעסקים במשק בכלל שנמצאים בסיכון גבוה ועלולים להיקלע לסכנת סגירה בתקופה הקרובה. "העסקים האלה", מסבירים בדן אנד ברדסטריט, "נשענים על לקוחות פרטיים המתגוררים בסביבת החנות ומבצעים רכישות על בסיס שבועי או יומי".
מצב אפשרי שיכול להיווצר כעת הוא שהלקוחות שהיו נאמנים למינימרקט או למכולת הם היו רגילים לערוך קניות, יהפכו לרגישים מאוד למחירים, ואולי יעדיפו לעבור לסניפי "מגה בעיר". במצב תיאורטי כזה, המינימרקטים והמכולות השכונתיות יצטרכו להתאים את מחירי המוצרים לשוק, ומאחר ואין להם את היכולת והכוח לגלגל את הירידה במחירים על הספקים - הרי שהרווחיות של העסק עלולה לרדת בצורה ניכרת.
עוד מעריכים הכלכלנים, כי יחול שינוי במושג עתיק היומין "מכולת שכונתית" ותמהיל המוצרים של המוסד השכונתי יעבור שינוי מהותי ממוצרים בסיסים, כגון לחם וחלב, לקשת רחבה ושונה של מוצרים החל מכלי בית ומוצרי חשמל וכלה במוצרי "עשה זאת בעצמך".
מול התחרות האגרסיבית הזו כבר מנסים העסקים הקטנים להתמודד בכמה אופנים. דרך אחת היא הקמת רשת חנויות מכולות או מינימרקטים, כמו למשל, רשת המרכולים התל אביבית AM:PM שהוקמה לפני 5 שנים, כקיוסק קטן והתרחבה בהדרגה לכדי רשת קטנה של "פיצוציות", והפכה למעשה, למותג המרכזי בתחום החנויות הפתוחות מסביב לשעון בת"א. רשת AM:PM הצליחה כל-כך עד שנרכשה בסוף 2006 על-ידי דור אלון, תמורת 143 מיליון שקל.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
