D&B: באוגוסט חל שיפור במוסר התשלומים במשק
מדד מוסר התשלומים של דן אנד ברדסטריט ישראל מראה החודש על שיפור במוסר התשלומים במשק. בחודש אוגוסט עומד המדד על 14% מהעסקים בישראל המפגרים בתשלומים לספקיהם שלושה חודשים ויותר, לעומת 14.9% בחודש יולי. השיפור במדד באוגוסט נרשם לאחר שבחודשיים האחרונים, יוני ויולי נרשמה הרעה במוסר התשלומים.
עם זאת, בענף חנויות המזון חלה הרעה במוסר התשלומים כאשר באוגוסט 11.3% מהעסקים והחברות בענף פיגרו בתשלומים לספקיהם שלושה חודשים ויותר לעומת 9.7% ביולי. גם בענף יצור מוצרי המזון חלה הרעה במוסר התשלומים, ובאוגוסט 13.3% מיצרני המזון פיגרו בתשלומים לספקיהם לעומת 12.5% ביולי.
מנכ"ל חברת דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מציין כי קריסת הקלאב מרקט ממשיכה להשפיע על הענף כאפקט הדומינו, ספקי הרשת שלא קיבלו כספם מהרשת כמו גם יצרני המזון, מגלגלים את הפיגור בתשלומים על ספקיהם הם, ולכן נוצרת מגמת הרעה במוסר התשלומים בכל הענף. להערכת קובנט, מגמה זו תימשך בחודשים הקרובים והיא צפויה להשתקף במדדים בחודשים הקרובים, לרבות במדד מוסר התשלומים.
קובנט מתייחס גם לקריסתה של חברת מי ערד ומסביר כי החודש טרם נרשמה השפעה על ענף קבלנות הבנייה ואף נרשם שיפור במוסר התשלומים כאשר שיעור החברות המפגרות בתשלומים לספקיהן ירד מ-32.2% ביולי ל-30.7% באוגוסט. אך להערכת כלכלני החברה, את ההשפעה נרגיש בחודשים הקרובים כאשר קבלני משנה וספקים של החברה יתחילו לגלגל את החובות על ספקיהם.
מלבד ענף חנויות המזון וענף ייצור המזון, בכל ענפי המשק נמדד באוגוסט שיפור במוסר התשלומים לעומת חודש יולי.
בענף בתי מלון והארחה ירד ערך המדד מ-16.4% ל-16% באוגוסט.
כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי השיפור שנרשם בחודשים האחרונים בענף התיירות המתבטא בגידול בכניסת תיירים לישראל ובגידול במספר הלינות בבתי המלון, נותן אותותיו על מוסר התשלומים בענף הנמצא במגמת שיפור כבר מספר חודשים. לשם השוואה בחודש אוגוסט 2004 עמד ערך המדד בענף על 26.9% עסקים וחברות שפיגרו בתשלומים לספקיהם.
בענף השירותים עיסקיים ירד ערך המדד מ-11.8% ל-10.9%. בענף העץ הנייר והדפוס ירד ערך המדד מ-15.5% ל-14.2% באוגוסט. בענף המתכת והמכונות ירד ערך המדד מ-12.5% ביולי ל-11.6% באוגוסט. בענף הטקסטיל ירד ערך המדד מ-8.7% ביולי ל-8.1 באוגוסט.
בענף המוצרים ברי קיימא ירד ערך המדד מ-10.9% ביולי ל-10.1% ובענף המוצרים שאינם ברי קיימא ירד מ-12% ביולי ל- 10.6% באוגוסט. בענף הציוד האלקטרוני ירד ערך המדד מ-10.7% ל-10.4%.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
