מאפייה
צילום: Tim Mossholder/UNSPLASH

עלות הסגר השלישי אחרי החמרת ההגבלות: עד 3.5 מיליארד שקל בשבוע

בנק ישראל מעריך שהחמרת הסגר שתכנס לתוקף תביא מדי שבוע הפסד של 3-3.5 שקל למשק, וככל הנראה הפגיעה תהיה חמורה מזו של הסגר השני, שכן כעת לא מדובר בתקופת חגים. מנגד, ייתכן כי חלק מהעסקים נערכו מראש ויוכלו לצמצם את הפגיעה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה קורונה

בנק ישראל מעריך את עלות הסגר השלישי תחת החמרת המגבלות בכ-3-3.5 מיליארד שקל בשבוע. מכלול ההגבלות דומה לאלו של הסדר השני, ועל כן בבנק ישראל מבצעים חישוב של העלות על בסיס ניסיון העבר.

 

במסגרת הסגר המעודכן שאושר אמש תצומצם הנוכחות במקומות עבודה, יסגרו מקומות עבודה שמקבלים קהל, בראשם המסחר, השירותים האישיים מקרוב וגם המלונות באיי התיירות הירוקים. עוד תיאסר ההוראה הפרונטלית במערכת החינוך, למעט החינוך המיוחד. יתר על כן המסעדות לא יורשו עוד לפעול במתכונת טייק-אוויי ויוכלו להוציא משלוחים בלבד. 

בבנק מציינים כי אחרי הסגר הראשון הפעילות זינקה מהר כך ששיעור הפעילות הממוצע בחודשי הקיץ, ולפני הסגר השני, עמד על 95%. הסגר השני, שהחל בסוף ספטמבר, גרר פגיעה פחותה מזו שבסגר הראשון שנבעה, ככל הנראה, מהיערכות של העסקים לעבודה מרחוק וקיום חלקי של ההנחיות ושיעור הפעילות במהלו מוערכת בכ-88%. כך אם כן צפוי להיות גם בסדר הנוכחי.

ועדיין, בעוד בסגר השני העלות השבועית של פעילות בהיקף זה הייתה 3.2 מיליארד שקל, כעת היא צפויה להיות גבוה יותר בשל כמה סיבות: האומדן נעשה לפי ממוצע חודשי, ובסוף אוקטובר כבר החלו הקלות בסגר שהשפיעו על האומדן לטובה; הסגר השני נעשה בתקופת חגים בה ממילא הפעילות הכלכלית נמצאת בעצימות נמוכה יחסית - בשונה מעכשיו. מנגד, ייתכן שעסקים במשק נערכו טוב יותר לפעילות תחת הסגר, מה שאולי יגרור עלות נמוכה יותר מזו של הסגר השני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.