מהכנס האינטרנטי - האם יש הזדמנויות כעת בנדל"ן בארה"ב?

שוק הנדל"ן בארה"ב ממשיך להראות שיפור. בכנס האינטרנטי התייחסנו לתחום ממספר היבטים
מערכת Bizportal |

אתר Bizportal בשיתוף CITYR קיים השבוע כנס אינטרנטי תחת הכותרת - "מעוף הנשר - על הכלכלה האמריקנית.

רוני סופר, מנכ"ל גזית גלוב, התייחס בכנס לפעילות החברה בארה"ב ואמר כי "אחרי ובזמן המשבר הגדול של 2008-2009 גזית גלוב רכש נכסים בהיקף של כ-10 מיליארד שקלים בארה"ב, עכשיו יש פחות הזדמנויות ואנחנו פועלים בעיקר לשידרוג הנכסים במרכזי הערים - מנצלים את תהליך האורבניזציה שעובר על ארה"ב."

שלמה גוטמן, מישנה למנכ"ל הפניקס השקעות ומי שמנהל את פעילות הנדל"ן לש חברת הביטוח, אמר כי "יש הבנה שהחזקה ישירה בנדל"ן זה דבר שצריך להיות חלק מתיק ההשקעות של קרנות הפנסיה. עכשיו אנחנו מחזיקים סביב 3-4% מהפורטפוליו בנדל"ן וזה יגדל. בארה"ב יש לנו 8 נכסים ובהסתכלות קדימה נגדיל את הפורטפוליו שלנו שם. אנחנו עושים את זה בזהירות גדולה ובכל נכסף עם שותף מקומי שמכיר טוב את האזור. אם מישהו חושב שהמוסדיים שבאים לקנות נדל"ן הם סוג של כסף טיפס - זה רחוק מהמציאות. אנחנו מתייחסים להשקעה בנדל"ן כעל ניהול סיכון - ואת זה אנחנו יודעים לעשות מצויין."

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב-דש שהתייחס לשוק הנדל"ן כראי של הכלכלה האמריקנית, אמר כי "לאחרונה רואים התאוששות אחרי החורף הקשה ורואים עלייה במכירות הבתים החדשים והקיימים, וגם עליית מחירים אבך בקצב יותר איטי. בגדול אני אגיד שנראה שהשוק מסתגל לתנאים החדשים של ריבית קצת יותר גבוהה שהיסטורית היא עדיין מאוד נמוכה."

אורי פריש, מנכ"ל CITYR, התייחס לשוק הנדל"ן למגורים ואמר כי "אותנו מעניין הנכס והדמוגרפיה, בכל בכל נדל"ן, הלוקיישן זה משהו קריטי אבל חשוב מאוד להבין גם את סוג המוצר. אנחנו מחפשים דמוגרפיה שנישענת על מעמד ביניים חזק ועל שוק עבודה חזק - זה דבר שתומך לאורך זמן בנכסים מניבים למגורים. דבר שני זה סוג הנכסים, אנחנו לא נחפש היום נכסים לשיקום. יש כנראה סיבה למה נכסים מסויימים לא שוקמו כאשר אנחנו כבר מזמן לא בתקופה משברית. אנחנו מחפשים נכסים שב-12 או 24 חודשים האחרונים עשו תשואה חיובית גבוהה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט-גז

ירון זר: "מרכיב הזמן קריטי לעניין ייצוא הגז, מ-2020 צפוי עודף היצע בעולם"

אנליסט הגז-נפט בכלל פיננסים אומר עוד כי "בהסתכלות של חברות זרות, ההתנהלות פה סביב נושא האנרגיה זה כמו במדינות ערב ואפריקה"
תומר קורנפלד |

"מדינת ישראל צריכה לזרז את ייצוא הגז ממאגר 'לוויתן' אחרת ישנו סיכון ממשי לכל עניין הייצוא", כך מזהיר ירון זר אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים בשיחה עם Bizportal. לדבריו, "הסיבה לכך היא שהקמת מתקן הנזלה צפויה להימשך כ-4-5 שנים ומסביבות שנת 2020 ואילך צפוי עודף היצע של גז טבעי על פני יכולת הביקוש העולמית". ירון זר יהיה על הבמה בועידת G&O Israel שתתקיים ע"י Bizportal בשיתוף 'מידע כנסים' ב-19 בנובמבר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, מתחילים ב-9:00. להרשמה לועידה - לחצו כאן בימים אלו מנסות נובל ודלק לבחור את השותף האידיאלי לפרוייקט 'לוויתן' ובנובל הצהירו כי בכוונתן לעשות זאת עד סוף השנה. "להערכתי בסופו של התהליך לא ייכנסו ללויתן חברות סיניות או חברות רוסיות, כולל גזפרום", אומר זר. "הסיבה לכך היא שנובל כחברה אמריקנית תעדיף שותפים מערביים". להערכתו של זר גם חברות אירופאיות ואמריקניות עלולות להירתע מלהגיע לישראל. "החברות האירופאיות מושפעות במידה רבה מצד מדינות ערב ואילו החברות האמריקניות הגדולות חוששות מהרגולציה בארץ ולכן סביר להניח שהפוטנציאל המרכזי טמון בכניסת וודסייד האוסטרלית או חברת אמריקנית". זר ממשיך, "ממבט של עיניים מקומיות נראה כאילו המדינה החליטה לבצע רגולציה חד פעמית ולקבוע את כללי המשחק לטווח ארוך, אך בהסתכלות בעיניים של חברות זרות, ההתנהלות נראית כמו במדינות ערב ואפריקה, שם חברות בינלאומיות ספגו סוג של הלאמה ולכן הן חוששות מרגולציה נוספת בארץ". אחד מהנושאים שעל המדינה לתת עליהן את הדעת הוא וועדת צמח שעדיין לא אושרה בממשלה. יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ טוענת שיש לדון בכך רק לאחר הבחירות לכנסת, דבר שעלול להוביל לעיכוב נוסף בכניסת שותף. כמו כן, סוגיה בוערת נוספת הוא מיקומה של התחנה להנזלת הגז וקידום הקמתה של תחנה צפונית לקליטת גז. "אלמלא הרגולציה הכבדה ייתכן שהיינו מקבלים הפתעה בדמות חברה אמריקנית גדולה", סבור זר. "אני מצפה שבסופו של דבר הרגולטורים יזדרזו לסיים מלאכתם כך שהכללים יהיו ברורים באופן סופי ואז הבהירות הרגולטורית תמשוך משקיעים נוספים לארץ". ההתייחסות של זר מגיעה בשעה שחברות ענק כמו גזפרום וטוטאל זוכות במכרזי גז בקפריסין, ענקית הנפט אקסון מובייל מתעניינת ברכישת רישיונות בלבנון. זר מוטרד מהנושא ומציין כי "קיים תרחיש בסבירות לא נמוכה שבסופו של דבר ייצוא הגז מקפריסין יקדים את ייצוא הגז מישראל ולכן מרכיב הזמן הוא קריטי".