1. דיא סבע כבש אתמול צמד לרשת של האקסית, מכבי נתניה, במה שהפך למלחמה ביציע: בעוד שקומץ אוהדים שרק בוז, הרוב בחר לעודד. חלק מהאוהדים לא סלחו: הם עדיין רוצים לראות את סבע בחוץ, בימים שבהם המתיחות הביטחונית מכתיבה את הקצב במדינה והפוסט שכתבה אשתו בעבר ("גם בעזה יש ילדים"), למרות שנמחק, עדיין מעורר אצל חלקם (תלה אתמול שלט "ילד ישראל>ילד עזתי") תחושת אנטגוניזם. מעבר לפן המקצועי, לסבע יש סיבות מספיק טובות להישאר בירוק. הסיבה העיקרית היא החוזה שלו. בחודש יוני דיווחנו לכם כאן שמכבי חיפה מנסה להחזיר את סבע מעונת השאלה באמירויות ולרכך את האוהדים. זה עבד לה, חלקית. רוב האוהדים נשארו מחויבים לסמל, אבל כשהקומץ מפריע, גם אם הוא קומץ – זה מחלחל לכל מקום, כולל לשחקן עצמו, שלא בטוח שמכבי חיפה יכולה להרשות לעצמה שיעבור אפילו עוד שבוע מבלי לטפל בנגע הזה ולנסות לפתור אותו. 2. בואו נדבר על כסף. לשחר אין ברירה. סבע תורם מקצועית, התנער מהפוסט ההוא והוא מרוויח את השכר הכי גבוה בקבוצה. הוא כבר הרוויח שכר גבוה יותר - בסיבאספור הטורקית הוא הכניס כמיליון אירו לעונה, אבל לא התאקלם בעיר ויכל לקחת חוזה עתק באנקרוגוצ'ו הטורקית (1.7 מיליון אירו לעונה וחצי), אך העדיף לעזוב את טורקיה ולהגיע למכבי חיפה כדי לסייע לה לזכות באליפות האחרונה של בכר (8 שערים, 5 בישולים). סבע קיבל בחיפה חוזה ששחר לא מחלק בכל יום – 600 אלף אירו, עם סעיף שחרור של 3 מיליון, ובחיפה היו משחררים אותו אם היו מקבלים את סעיף היציאה. הקומץ היה רוצה שיחזור לשם. סבע חותם באמירויות (טוויטר) צריך להבין שלמטבע יש שני צדדים, וההשאלה של סבע באמצע העונה החולפת הייתה נכונה – מכבי חיפה כבר הבינה שהסיכוי שלה לזכות באליפות יורד ולא רצתה להפסיד 4 פעמים – גם את התואר, גם את הקהל, גם את סבע עצמו וגם את הכסף. שחר חסך במהלך הזה 2 מיליון שקל וקשה לומר שאם סבע המצב היה טוב יותר – בעיקר בגלל האנרגיות מסביב. 3. סבע ניסה להוכיח אתמול שהוא מסוגל להוביל את מכבי חיפה, שתסתדר העונה בלי אצילי ושרי, ולהצדיק את השכר ואת תג המחיר. במכבי חיפה מנסים להוריד את הלהבות, ויכול להיות שבהמשך יהיה ניסיון ליצור מפגש בין סבע לאוהדים (זו אפשרות שנשקלת אחרי המשחק אתמול), כדי לעשות את זה. הדרך לשם לא תהיה פשוטה – סבע מוכן להוריד את המשקעים, אבל האוהדים טוענים שהפוסט של אשתו נכתב בידיעתו והוא היה צריך לעשות יותר כדי למנוע אותו. סבע נמצא בין הפטיש לסדן: גם השחקנים במכבי חיפה יודעים שהוא לא ייצא בהצהרות גלויות כלפי העם הפלסטיני, אבל יש עוד לא מעט שחקנים ערביים בישראל שלא עושים את זה. לכן, סבע צריך לעשות את הדבר שהוא עושה הכי טוב מאז שחזר: לשתוק ולהבקיע. התפקיד של חיפה הוא קריטי: זה מועדון חזק, אולי הכי חזק בישראל, והמפגש עם הקומץ הוא קריטי לא רק עבור סבע, אלא עבור המועדון כולו. היום זה בוז שסבע הבליג עליו, ומחר זאת תהיה תנועת השתקה לקומץ אחרי שלושער – ומשם הדרך לתהום תהיה קצרה מאוד. מהיכרות עם סבע – הוא ישתוק עכשיו, אבל הוא לא ישתוק לנצח. ובסוף, המטרה של הקהל צריכה להיות דומה לשלו. 4. כמעט שכחנו, בחיפה משחקים גם כדורגל העונה. ההגנה שלה נראית לא טוב עד עכשיו. ההדחה מאירופה הובילה להפסד של מיליונים ואם היא לא רוצה לאבד שוב את האליפות למכבי תל אביב, בכר צריך לחשוב איזה פתרון הוא מוצא, כי אליפות קמה ונופלת על הגנה. דבר נוסף: לראות אתמול את עיליי פיינגולד, עילאי חג'ג', רועי אלימלך, וליאם חרמש משחקים – זו נקודת זכות גדולה עבור המאמן, שקשה לשער שהוא יהיה מסוגל לשחזר את ההישג של מסאי דגו מבחינת סעיף המכירות עליו הוא היה אחראי בעונה שעברה (חלאילי, זוכרים?). פיינגולד יכול לצמוח ולהיות מגן מוביל, למרות שאתמול פחות ראינו את זה. בשלב הזה, לא נראה שיש לכל הארבעה מקום מרכזי ברוטציה. בכר יודע את זה. אולי בגלל זה הוא חילק לשלושת האחרים דקות אתמול.