דיא סבע הוא שחקן כדורגל שהתפרסם בישראל בשורותיה של מכבי חיפה, ובהמשך עבר למועדונים בחו"ל בעסקאות שכללו העברות והשאלות. הקריירה שלו מדגימה היטב כיצד שווי שוק של שחקן משתנה לפי דקות משחק, לפי גיל
ולפי הליגה שבה הוא פועל, וכיצד מעבר לליגה חלשה יותר עלול לשחוק את ערכו גם כשהשכר גבוה. סוגיות של חוזים, של ויתור על חלק מהשכר ושל אינטרסים כלכליים מול שיקולים ספורטיביים ליוו את המהלכים סביבו.
עבור מי שמתעניין בצד העסקי של הספורט, המקרה שלו הוא דוגמה
מוחשית לאופן שבו נקבע ערך נכס אנושי בענף הכדורגל. מעבר מוקדם מדי לליגה חלשה עלול לסגור דלתות בהמשך, גם כשהחוזה הכספי נראה אטרקטיבי בטווח הקצר.
ההנהלה של מכבי חיפה עשתה הכל כדי להחזיר את דיא סבע בדרך עקיפה. רוב הקהל קיבל את זה, הקומץ לא. הוא דורש ששחר, שחסך 2 מיליון שקל בעונה שעברה מהעברתו לאמירויות, יבטל חוזה של 600 אלף אירו ויוותר על אליפות. האם זה הגיוני וצודק?
