צמיחה

בשוק יבחנו בקפידה את העלייה בהוצאות ההון, צמיחת הענן ומה נשאר מתזרים המזומנים החופשי; למה לא צריך להתייחס לרווח הנקי הלא מתואם, ומהם התרחישים האפשריים ליום שאחרי הדוחות? 

הכלכלה השנייה בגודלה בעולם רשמה את הקצב החלש מאז 2022 ופספסה את התחזיות. היצוא ושבבי ה-AI ממשיכים לתמוך בפעילות, אך משבר הנדל"ן, ירידה בהשקעות וצריכה חלשה מגבילים את היכולת של בייג'ינג להחזיר את הצמיחה לרמות העבר

רכיב אחד ביצוא הסחורות, שגדל מ-24.6 מיליארד שקל ב-2022 ל-55 מיליארד שקל ב-2025, אחראי לחלק ניכר מהצמיחה הרשמית. בלעדיו, התוצר ב-2025 היה צומח ב-1.6% במקום 2.9%. אז מה הצמיחה האמיתית ולמה יש לזה השפעה על הריבית ועל החלטות הנגיד בקשר להורדת הריבית?

התחזית ירדה מ-4.9% ל-3.3% על רקע המלחמה מול איראן ולבנון, החוב צפוי לטפס ל-71% מהתוצר והריבית תרד רק ב-2027

התמ"ג עלה בקצב שנתי של 2.1% לרבעון, כאשר בחודש מרץ היצוא זינק 11.5% עם קפיצה של 29.3% בציוד לשבבים, אך בו זמנית בנק יפן כבר מאותת על האטה כשהאינפלציה והריבית מתכנסות לכיוון בעייתי יותר

הצריכה הפרטית צנחה 4.7%, הצריכה הציבורית האזרחית קרסה 26.8%. לצד זה - ההשקעות זינקו 12.9%, ייצוא הסחורות עלה 13.6%

בראיון לבלומברג אמר פרופ' אמיר ירון כי אם ההבנות מול איראן ולבנון יישמרו, בנק ישראל עשוי לשפר את תחזית הצמיחה ל-2026. לגבי 2027 הוא כבר מדבר על צמיחה של כ-5.5%, אינפלציה באזור ה-2% ואפשרות לעד שתי הורדות ריבית עד תחילת השנה הבאה

מנכ"לית קרן המטבע כריסטלינה גאורגייבה "כל הדרכים מובילות למחירים גבוהים יותר ולצמיחה איטית יותר"

שנת 2026 תהיה "שנת מעבר", בשנת 2027 תהיה צמיחה של מעל 6% 

החלטת הריבית היום ידועה מראש - הנגיד לא יוריד את הריבית שתישאר על 4%, אבל הטון של הנגיד ילמד על מה צפוי בהמשך - האם תוואי הורדת הריבית ייעצר, בכמה תרד הצמיח ומה יקרה לאינפלציה?