בלדי היא קבוצה ישראלית העוסקת ביבוא, בייצור ובשיווק של מוצרי בשר ומוצרי מזון נוספים, ומחזיקה גם בפעילות בינלאומית באמצעות חברות בנות. שמה נקשר לניסיון להיכנס למסחר בתל אביב דרך מיזוג
עם חברת ספאק שהוקמה בידי גיל דויטש ורוני בירם, מהלך שעורר ביקורת ציבורית על השווי שנקבע לעסקה ועל מבנה ההחזקות בחברות הבנות. העסקה לא הבשילה בסופו של דבר, והחברה פנתה לגיוס חוב באמצעות הנפקת אגרות
חוב צמודות מדד. הפרשה ממחישה את הפערים בין הערכות שווי של פעילות ריאלית לבין מנגנוני ההנפקה המהירים שרווחו בשוק המקומי. עבור קורא הדוחות, פעילות של יבוא ושיווק בשר מתאפיינת במרווחים דקים וברגישות גבוהה לשערי מטבע, למכסים ולעלויות ההובלה הימית.
ההכנסות ברבעון נותרו כמעט ללא שינוי והסתכמו ב-357 מיליון שקל, אבל שיעור הרווח הגולמי עלה מ-21.5% ל-28.1%; ביטול האישור לייבוא עוף מברזיל אינו משפיע על תוצאות הרבעון, אך מונע את קידום הפעילות המתוכננת מול המפעל בברזיל
כל הנפקה ראויה - השאלה באיזה מחיר; אתמול פרסמה החברה מספרים טובים לרבעון שני שמחזקים את ההערכה ש-2023 היתה חריגה לרעה; באיזו ריבית תהיה ההנפקה, האם תמיד צריך לחשוש כשגיוס חוב הוא להחזר חוב מבנקים ולמה העלאת השכר למנהלים לא מרגשת את משקיעי האג"ח?
בלדי עברה ברבעון האחרון לרווח, אבל התוצאות שלה בשנתיים האחרונות גרועות, החוב שלה ענק והיא מנסה לגייס מהציבור 300 מיליון שקל באגרות חוב; האם הציבור צריך לקנות?
איי ספאק 1 לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) והמיזוג שלה לחברת בלדי לא יצא לפועל. המשמעות: הכסף יחזור למשקיעים. חברת ספאק חייבת למצוא מיזוג בתוך שנתיים וכשזה לא קורה היא מחזירה את הכסף למשקיעים
משקיעים טענו לשווי גבוה מדי, עורכי הדין של הספאק שללו את הטענות "בעל מניות בסך 500 שקל שיכול לפדות את המניות אם אינו מעוניין, משקיע עשרות אלפים בניתוח העסקה..."
הספאק של דויטש ובירם יתמזג עם בלדי לפי שווי של 650 מיליון שקל למרות שבלדי מפסידה; בעל השליטה בבלדי - ארז דהבני ושלושת ילדיו יזכו לעלייה בתגמול - 4.3 מיליון לאב, 1.1 עד 1.6 מיליון לילדיו