כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית ישראלית שנועדה ליירט רקטות וטילים לטווח קצר. המערכת פותחה ומיוצרת בישראל, והפכה לאחד המרכיבים המזוהים ביותר במערך ההגנה האווירית של המדינה.
מערכות הגנה אוויריות מסוג זה משלבות מכ"ם לזיהוי איומים ומערך יירוט, ומהוות
חלק מתעשייה ביטחונית וטכנולוגית רחבה. פיתוחן וייצואן קשורים לחברות הביטחוניות בישראל.
מערכות הגנה אוויריות מהוות שכבה אחת במערך רב-שכבתי, המיועד להתמודד עם איומים בטווחים שונים. פיתוחן וייצורן מבוססים על ידע טכנולוגי מתקדם, והם מהווים גם נדבך
בתעשייה הביטחונית הישראלית, לרבות בהיבט של שיתופי פעולה בין-לאומיים ויצוא ביטחוני.
בנוסף, עלות היירוטים והצורך בחידוש מלאי המיירטים
מתורגמים להוצאה תקציבית ניכרת, בעיקר מאז חרבות ברזל, והם מייצרים הזמנות לתעשיות הביטחוניות ובהן רפאל וספקיות המשנה שלה.
יואב תורג'מן בשיחה עם ביזפורטל על כיפת ברזל: "השיגורים פי 4 מאשר במלחמת לבנון השנייה, ההרוגים פחות מרבע"; על העובדים - "עובדים שעזבו, חוזרים לרפאל, הם רוצים משמעות ואתגר, נגייס השנה קרוב ל- 2,200 עובדים"
מי שהתעלם מהחשיבות שמערכות הגנה מפני טילים מספקות לאוכלוסייה ולמשק בישראל, זלזל ואמר שזורקים כסף טוב לפח - אמור לאכול כעת את הכובע. וגם: למה חרם על היצוא הביטחוני פוגעת גם במחרים עצמו?