התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הוא המדד המרכזי לגודלה של כלכלה, ומשקף את הערך הכולל של הסחורות והשירותים המיוצרים במשק בפרק זמן נתון. הוא משמש מדד מפתח לבחינת מצב הכלכלה וקצב צמיחתה.
קצב צמיחת התוצר נחשב לאחד האינדיקטורים החשובים ביותר: צמיחה מעידה
על התרחבות הפעילות הכלכלית, בעוד התכווצות עשויה לאותת על מיתון. נתוני התוצר מפורסמים מדי רבעון ומנותחים בקפידה.
נתוני התוצר נבחנים לא רק ברמתם המוחלטת אלא גם ביחס לצפי ולתקופות קודמות, וכן לפי הרכב הצמיחה, בין אם היא נובעת מצריכה פרטית, מהשקעות,
מייצוא או מהוצאה ממשלתית. פילוח זה מסייע להעריך את איתנותה ואת קיימותה של הצמיחה, ולכן הוא נחשב לכלי מרכזי בידי קובעי מדיניות, כלכלנים ומשקיעים.
לצד התוצר הכולל, נהוג לבחון גם את התוצר לנפש, המשקף טוב יותר את רמת החיים במשק, ואת ההבחנה בין צמיחה
ריאלית לנומינלית. מבקרים מציינים כי התוצר אינו מודד היבטים כמו אי-שוויון, איכות סביבה ורווחה, ולכן הוא מדד חשוב אך חלקי להערכת מצבה של כלכלה.
נתוני התוצר משפיעים על החלטות מדיניות, ובהם צעדי הפד
והבנקים המרכזיים, ומקרינים על השוק ההון. בעמוד זה מרוכזות ידיעות ופרשנויות הנוגעות לנתוני התוצר ולמשמעותם הכלכלית.
לראשונה בנק ישראל מציג שתי תחזיות צמיחה: אחת שכוללת ייצור בחו"ל על בסיס פיתוח ישראלי, והשנייה שמנכה את הפעילות הזאת. הפער מגיע ל-2.2% מהתוצר השנה ול-2.4% בשנה הבאה. איך ייתכן שמוצר שפותח בישראל, מיוצר בטייוואן ונמכר בארה"ב מגדיל את התוצר הישראלי, וכמה
מהכסף באמת מגיע לישראלים?
מאקרו: כמה נתוני מאקרו חשובים יתפרסמו השבוע עם התיכנות גבוהה להפתעות מאקרו: איך החלטות מנהיגי סין הביאו להידרדרות הכלכלה מיקרו: צ'אנס נוסף לנעילת תשואות גבוהות לשנים ארוכות
פרופסור צבי אקשטיין לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל מעריך שההייטק ימשיך להיפגע, סבור שהתחזיות של האוצר אופטימיות, מזהיר מפני עלייה בגירעון ומעריך שתהיה העלאת מסים
בשנים האחרונות (מאז הקורונה) הישראלים חסכו הרבה יותר מבעבר - יש עודף חיסכון של 200 מיליארד שקל. הסכום הזה לא מחלחל לביקושים, אם זה יקרה, האינפלציה תואץ; הסכום הזה מעיד על חלוקת מתנות וסובסידיות מהירה וקיצונית מדי בתקופת הקורונה -יותר ממה שהיה צריך
נתון הצמיחה הרשמי ברבעון האחרון של 2022 הוא 5.8%, אבל מה שקרה הוא זינוק עצום של 1,260% ברכישת כלי רכב, בגלל "הקדמת רכישות לפני עליית מיסים". אם תנטרלו את המספר הזה - הייתה בכלל ירידה בצריכה הפרטית של 1.5% (ולא עלייה של 10.6%)