יחסי עבודה הם מכלול הקשרים, ההסדרים והנורמות שבין מעסיקים לעובדים, ובכללם תנאי ההעסקה, השכר, זכויות הפנסיה, שעות העבודה והביטחון התעסוקתי. תחום זה נמצא בלב הכלכלה, שכן הוא משפיע על פריון העבודה, על עלויות המעסיקים ועל רמת החיים של משקי הבית.
בישראל
מוסדרים יחסי העבודה בחקיקה, בפסיקת בתי הדין לעבודה ובהסכמים קיבוציים בין ארגוני עובדים, ובראשם ההסתדרות, לבין המעסיקים והמדינה. סכסוכי עבודה, שביתות והסכמי שכר משפיעים לעיתים על מגזרים שלמים במשק ועל השירות לציבור.
מגמות כמו התרחבות ההעסקה באמצעות
קבלני כוח אדם, עבודה מרחוק וכלכלת הגיג מציבות אתגרים חדשים בפני מערכת יחסי העבודה, ומעוררות דיונים בנוגע להיקף ההגנה על עובדים ולאיזון בין גמישות תעסוקתית לזכויות מוקנות.
ההסדרים בין הצדדים נקבעים בחוזים אישיים, בהסכמים קיבוציים ובצווי
הרחבה החלים על ענפים שלמים. סכסוכים בתחום מגיעים לבית הדין לעבודה, והמשא ומתן במגזר הציבורי מתנהל מול הסתדרות העובדים.
עובדיה טופורוביץ אמנם פיטר את העובדת לאחר שבית התוכנה נסגר, אך לא ביקש את אישור הממונה על העסקת נשים. בית הדין: טופורוביץ ידע שאינו יכול לשלם את שכר העובדות
חברת האופטיקה אס.טי אינטרנשיונל הודיעה לעובדיה במהלך הקורונה, כי הם יכולים להמשיך חל"ת לתקופה בלתי מוגבלת או לסיים את יחסי העבודה. מנהל מכירות שהתפטר יקבל פיצויים
פסק דין ובדיקת ביזפורטל חושפים: חברי התנועה מוותרים על זכויות יסוד כתנאי לפעילות בה; בידיה רכוש קבוע של 20 מיליון שקל והיא צברה עודפים של 13 מיליון שקל מאז 2018
הרשת ביקשה לפטר ירקן בן 63, המוגבל לשש שעות עבודה ביום. השופט סילורה: לא הוכח שמדובר בפיטורי ייעול והרשת הפרה את חובתו לבצע התאמות שיאפשרו את המשך ההעסקה
דוח השביתות של האוצר מציג ירידה של 38% בימי העבודה האבודים ב-2025, אבל מספר השביתות המלאות זינק כמעט פי ארבעה; שביתת מורים של שעתיים לבדה ייצרה 83% מימי העבודה שאבדו, ובמקביל אלפי עובדי הוראה נעדרו באמצעות אישורי מחלה במהלך שבית הדין הגדיר כ"שביתה פראית"
- אירוע שכלל לא נכנס לסטטיסטיקה