יחסי עבודה

עובדת עונתית בהיקף של כעשר שעות שבועיות לא ענתה לשיחה ב-23:50 וקיבלה נזיפה למרות שבפועל הוסכם על זמינות עד 21:00. המקרה חושף איך ארגונים משתמשים במונחים מעורפלים כדי לקבל זמינות 24/7 ללא תשלום

מה שהתחיל כמיזם משותף לביטוחי בריאות נהפך לסכסוך משפטי ממושך, שבמרכזו שאלה אחת פשוטה: האם עובד שפוטר זכאי להמשיך ליהנות מהכנסות שיצר בתקופת עבודתו? בית הדין לעבודה בתל אביב קבע שכן, ובמקרה הזה מדובר גם בסכום כולל שמוערך בכ-730 אלף שקל, וגם בזכות לקבל נתח מהרווחים ומהתשואה העתידית של המיזם

עובד בתחום השיווק שהקים קבוצות ברשתות החברתיות עבור מעסיקתו מצא את עצמו במרכז של מסע הכפשה לאחר סיום עבודתו בחברה. בית הדין לעבודה קבע כי המחלוקת על הבעלות אינה הצדקה לכינויים גנב ונוכל בפני הקולגות שלו. הנתבעים חויבו בפיצוי כספי, אך ללא חיוב בהתנצלות

בפסק דין עקרוני ומפורט דחה בית הדין הארצי לעבודה תביעות של שחקני כדורגל לקבלת גמול עבודה ביום המנוחה השבועי. השופטים קבעו כי בענף הכדורגל העבודה בשבת או ביום המנוחה היא לב ההתקשרות, וכל הפעילות במהלך השבוע נועדה לשרת אותה. הפיצול בין שכר בסיס לגמול מנוחה הוגדר כמלאכותי, והערעורים התקבלו ברובם

עובדת לשעבר של חברה לקידום אתרים פעלה בניגוד לחובות האמון והסודיות שנדרשו ממנה בהסכם ההעסקה שלה, לאחר הצטרפה לאחת מלקוחותיה המרכזיים של החברה. לטענת החברה, המעבר גרם לה לנזק תדמיתי וכלכלי משמעותי. לטענת העובדת, הסכם

העבודה כלל תנאים לא חוקיים, והיא לא הפרה בפועל סודות מסחריים