קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה משותף שבו כספי ציבור מנוהלים בידי מנהל קרן לפי מדיניות מוגדרת מראש, והן הדרך הנפוצה ביותר של משקי בית ישראלים להיחשף לשוק ההון בלי לבחור ניירות ערך בעצמם. השוק מחולק
לקרנות מנייתיות, אג"חיות, מעורבות וכספיות, ולצידן קרנות מחקות פסיביות.
הפרמטרים שקובעים את התוצאה למשקיע הם דמי הניהול, רמת הסיכון והתשואה העודפת מול מדד הייחוס. סקירות תקופתיות משוות בין הקרנות בכל קטגוריה, למשל בדירוג
קרנות האג"ח הרבעוני, ולמתחילים יש מדריך לבחירת קרן נאמנות.
רבעון כאוטי בתל אביב, עם מדדים שהולכים בכיוונים שונים, סקטורים שמזנקים ואחרים שמתרסקים, הופכים את מלאכת מנהלי ההשקעות האקטיבים לקשה במיוחד, והביאה לשונות גבוהה בין הביצועים, כשהקרן הטובה ביותר עולה בכמעט 10% והגרועה יורדת במעל 12%; בדקנו אילו קרנות
ניווטו היטב בשוק הסלקטיבי, אילו כשלו, ואילו מצליחות לאורך זמן.
מדד שארפ מפריד בין 12% בסטיית תקן של 20% לבין 9% בסטיית תקן של 8%, קרן קטנה שנסגרת כופה אירוע מס של 25%, ו-0.46% בלבד מהקרנות המצטיינות של 2021 שרדו בצמרת עד סוף 2025
כל קרנות הסל על S&P 500 מבטיחות בערך אותו דבר - אז למה התשואות שלהן כל כך שונות? בדקנו שמונה קרנות ישראליות וגילינו שהתשובה כמעט תמיד היא דמי הניהול; איך לבחור בקרן סל העוקבת אחר המדד הפופלרי (זה עובד גם בנוגע למדדים אחרים)
עידן ה-AI והפערים הגדלים בין המניות היו אמורים להחזיר את ה"סטוק פיקינג" למרכז הבמה; בפועל, בעשור האחרון רק 13% מהקרנות האקטיביות המשקיעות בחברות הגדולות בארה"ב הצליחו להכות את החלופות הפסיביות, והכסף ממשיך לזרום לקרנות הפסיביות
מחקר SPIVA מודד את מנהלי הקרנות בארצות הברית כבר 25 שנה ומגיע לאותה תוצאה בכל חלון זמן ארוך. בישראל 29% מקרנות המניות עברו את ת״א 125 בחצי שנה חזק במיוחד. ויש שלושה אפיקים שבהם לניהול אקטיבי יתרון מדיד
מניה בודדת יכולה לרדת 90% בזמן שהכלכלה סביבה צומחת. 20 עד 30 מניות מסקטורים שונים מסלקות את מרבית הסיכון הספציפי, וקרן אחת מספקת את זה בפעולת קנייה יחידה
שלושה מוצרים שנראים כמעט זהים בדף החיפוש ומתנהגים אחרת לגמרי במועד הקנייה, בעלות, במיסוי ובנזילות. טבלת ההבדלים המלאה, המספרים שמאחוריה, ומתי כל אחד מהם מנצח