האם בהתארגנות עובדים מותר הכל? על המאבק ב-i24news
מי מנהל את מי? האם בהתארגנות עובדים ראשונית מותר לעשות הכול לרבות פגיעה בעסק? האם לא נחצו הקווים והגבולות האדומים בפרשת ערוץ החדשות הבינ"ל i24news? בשבוע האחרון נחשפתי לסוגיה בכלי התקשורת השונים ועלו בי תהיות דוגמת האם בשם חופש ההתארגנות מותר לפגוע בעובדים אחרים או בנכסי המעסיק, האם אין כללים וחוקים? האם כוחנות, אלימות (גם מילולית) הם הדרך? האם במסגרת צעדים ארגוניים ניתן לקיים אסיפות הסברה מתי שרוצים על חשבון זמן העבודה ולצפות שהמעסיק ישלם? האם אין זו אנרכיה?
האם רשות השידור ז"ל לא הגיעה לקיצה בשל התנהגות אנרכיסטית - מהסוג שעובדי ערוץ החדשות הבינ"ל חוו כאשר במהלך יום עבודה ללא אישור מראש, ביקשו מארגני ההתארגנות בערוץ לקיים 2 אספות עובדים ב"ניוז רום", בעודם מודעים כי תהיה בכך פגיעה באיכות השידורים החיים. זכותם של עובדים להתארגן אבל אין זו זכות מוחלטת. בסופו של יום גם העובדים המתאגדים וגם מארגני ההתארגנות הם עובדים שכללי ההתנהגות של החברה חלים עליהם. אנחנו צריכים לאזן הזכויות ולקבוע מה מותר ומה אסור.
למיטב הבנתי וכפי שבא לידי ביטוי בפרסומים השונים, ערוץ החדשות הבינ"ל זו ציונות לשמה. אין מחסור בערוצי חדשות בעולם כיום, אין מניעה שהערוץ ישדר מכל מקום בעולם שאינו ישראל. בעידן הטכנולוגי הנוכחי זו אפשרות מעשית ביותר. הערוץ בבעלות פרטית, זה לא ערוץ ציבורי. במודל הנוכחי בו חלק נכבד מעובדי הערוץ עשו עלייה וככל הנראה קיבלו תנאים טובים עבור החלטתם, רבים מעובדיו מרגישים שליחות על הזכות שנפלה בחלקם להיות חלק מערוץ צעיר בפריחה.
המחשבה שבכוחניות ניתן יהיה לרשום הישגים, עובדת בדרך כלל בישראל וחבל. במגזר הציבורי הפכו עובדי החברות המונופוליסטיות את הנושא לאומנות. השיטה בארץ נוחה להתארגנויות עובדים - מיעוט כופה דעתו על הרוב, כאשר מספיק ששליש מהעובדים במקום עבודה פלוני יתארגנו וארגון העובדים יכריז יציגות. החוק גם הוא מקל על ההתארגנות כאשר הוא מחייב מעסיק שחווה התארגנות ראשונית, לנהל מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי, אומנם בסיפא של הסעיף בחוק הסכמים קיבוציים נאמר במפורש כי אין חובה לחתום על הסכם קיבוצי, אולם החוק לא קובע מה יקרה למי שלא יחתום.
בנוסף פסיקות בתי הדין לעבודה הקלו עוד יותר את ההתארגנות כאשר בפסק דין פלאפון השנוי במחלוקת, העדיף בית הדין את חופש ההתארגנות על חופש הביטוי של המעסיק ואסר על מעסיקים להביע עמדה בשלב של ההתארגנות - לפיכך כל הסכרים נפרצו.
האם כל התארגנות תבטיח בהכרח את הביטחון התעסוקתי של עובדי העסק? דרישות מופרזות עשויות לסכן את קיומו של עסק זה או אחר. לא מעטים הם המקרים של עסקים שקרסו גם כאשר היה בהם ארגון עובדים. הביטחון התעסוקתי זו סיסמה יפה לכל, אך השאלה היא האם ארגון עובדים הוא תנועה חברתית כמו שאחד מארגוני העובדים טוען לגבי עצמו, או שארגון עובדים הוא קודם כל ארגון שצריך לדאוג לתנאי העובדים החברים בו? הדברים מעורבים ומתערבבים.
כל עובד רוצה וירצה לקבל יותר תנאים ותנאים טובים יותר - וזה לגיטימי ומובן, אבל בעולם תחרותי, התחרות מכתיבה את תנאי השוק. שום ארגון עובדים לא יוכל לחייב יזם להפעיל ערוץ חדשות כזה או אחר. ההיגיון והשפיות חייבים להיות נר לעיני כל הצדדים. מניסיוני רב השנים בארגונים רבים שליוויתי, בעת התארגנויות יש הרבה דיסאינפורמציה, מניפולציות ושכרון כוח מדומה מצד מארגני ההתארגנות שרואים עצמם לא אחת "כלוחמי חופש" שמותר להם לעשות הכול. שום ארגון עובדים לא יציל עסק שבעליו החליט לסגור אותו מטעמים של חוסר כדאיות כלכלית. עלות העבודה בישראל גבוהה ביותר - לא בכדי מפעלי תעשייה רבים מעתיקים קווי יצור לעולם הרחב. מעסיק פרטי אינו גוף ציבורי שהציבור יממן את הגירעונות שלו.
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- השידור הציבורי בבעיית רייטינג: חדשות כאן11 עם פחות מ-60 אלף צופים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
אלמנט נוסף שוועד ו/או ארגון העובדים נוטים להצניע זה האלמנט הכלכלי. חברות בארגון עובדים מחייבת תשלום משכרו של העובד שהתארגן בסך של 0.95% מהשכר המבוטח לביטוח לאומי תשלום לקופת ועד העובדים המקומי של 0.4%. בדרך כלל סכומים שמסתכמים במאות שקלים לשנה. הדבר אולי מוצנע, אבל מדובר בהרבה מאד כסף על השולחן, ואי אפשר להתעלם מכך שלנציגי העובדים יש אינטרס בהגדלת מספר העובדים המצטרפים לחברות בארגון. אגב אדם החבר בארגון עובדים אבל לא מאוגד במקום עבודתו – משום דמי חבר של 0.8% משכרו, פחות מעמיתו שהתאגד במקום העבודה. איני רומז חלילה וחס למעשים לא כשרים בנושא הכספי, אבל ראוי שכל התמונה תהיה לנגד עיניהם של העובדים שיבינו שאין ארוחות חינם ובסופו של יום הם יידרשו לשלם עבור זה.
לכן, על סדר היום צריכים להיות ההיגיון, השפיות, ההתאמות לעולם תקשורת תחרותי ולא כוחנות צעדים חד צדיים ומניפולציות. כפי שאמר פעם אחד מאנשי התאחדות התעשיינים: "אין מחוקק שיוכל לחוקק חוק שיחייב יזם ליזום". יזמים הם אנשי חזון, הכסף לא תמיד עומד במקום הראשון - וכך גם לדעתי במקרה i24news - ולכן אסור להגזים. כפי שציינתי אין שום קושי בהעתקת כל הפעילות למקום אחר בעולם בו הסביבה העסקית תהיה נוחה וראויה יותר. מי מנהל את מי בסופו של יום? לא ועד עובדים או ארגון עובדים ייקחו אחריות לפרנסתם של כ-400 עובדי הערוץ כי זאת ההנהלה עליה מוטלת האחריות לפרנסת העובדים.
בסופו של יום, יש לזכור כי הכי קל לשפוך את התינוק עם המים אבל אז גם קיימת האפשרות שבעל המאה יגיד לעצמו עד כאן - מספיק! לא מתאים ויעבור למקום אחר.
עו"ד עופר יוחננוף הוא מומחה ליחסי עבודה ודיני עבודה, לשעבר היועץ המשפטי ומנהל המחלקה למשפט עבודה בהתאחדות התעשיינים בישראל. עו"ד יוחננוף ליווה עשרות התארגנויות עובדים בשנים האחרונות, כתב מאמרים רבים בנושא והשתתף בהרצאות ופאנלים מקצועיים בנושא התארגנויות עובדים
- 1.oferdesade 12/07/2017 12:43הגב לתגובה זואם העובדים עושים את עבודתם נאמנה, האם זה אחריותם שבעל הבית פתח ערוץ מסיבות לא ענייניות ולא יכול להרשות לעצמו לשלם להם? זה לא אחריות העובדים להכין תכנית עסקית. כל הכבוד לציונות שלו (שיחיה פה). אבל על עבודה משלמים. אחרת שיפתח ערוץ קהילתי בכבלים. דרחי מרוויח מספיק מעסקיו בעולם מ טלוויזיה - באירופה, בארה"ב וכן, גם בארץ. הוא יכול להרשות לעצמו לשלם שכר הוגן או לסגור את החנות. מלכתחילה הוא הלך על אנשי ברנז'ה ועל פרויקט אגו של פיל לבן. להתחרות באל ג'זירה בלי לשלם כמו אל ג'זירה לאנשי מקצוע כמו של אל ג'זירה זוהי יהירות בלתי מובנת. למה שהעובדים ישלמו? על הכבוד? ראה ערך קזבלן.
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 14 מתבססת במקום השני עם כמעט שני שליש מהמובילה הנצחית, חדשות 12, חדשות 13 באורח קבע במקום השלישי ואילו המהדורה המרכזית של התאגיד הציבורי מצליחה לטפס ל-80 אלף צופים, ועדיין רק אחד מתוך עשרה צופים צופה בה
רייטינג באורח קבע, טבלת הרייטינג של מהדורות החדשות היא שחדשות 12 במקום הראשון, אחריה לרוב 14 ואז 13 ואת הרשימה סוגרת כאן11. גם הרייטינג הנוכחי זהה, אלא במספר הצופים של חדשות 14 הולך ומתקבע על כמות מכובדת של כמעט שני שליש מצופי חדשות 12. וכך, באחוזים של כלל צופי מהדורות החדשות המרכזיות, חדשות 12 עומדות על כ-42%, חדשות 14 עם 26%, חדשות 13 עם 20% ואילו כאן11 עם כ-12%. ועם זאת, הציפייה היא ששיטת המדידה תשתנה ותאפשר לנו לראות אומדן מדויק יותר של הצופים.
ולנתונים עצמם: חדשות 12 של קשת עמדה על 12.1% רייטינג עם 294 אלף צופים, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 עם 184 אלף צופים ו-6.4% רייטינג. חדשות 13 עומדת על 5.9% ו-144 אלף צופים וכאן11 עם רייטינג של 2.6% ו-82 אלף צופים.
פריים טיים ועוד
בפריים טיים, כרגיל, "האח הגדול" של רשת בראש, עם רייטינג של 15.2% ו-411 אלף צופים, ואחריו "חתונה ממבט שני", עם 11.6% רייטינג ו-338 אלף צופים. הפטריוטים ממשיכה להפגין יציבות עם 7.5% רייטינג ו-230 אלף צופים. הדרמה של כאן11, "התנתקות", השתפרה עם 2.2% רייטינג ו-45 אלף צופים.
חדשות קשת ממשיכות להוביל במהלך היום כולו, אבל גם במהלך היום חדשות 14 מתחילות להדביק פערים. בבוקר, חדשות הבוקר של קשת מובילה את הרצועה, עם 3.9% ו-83 אלף צופים, במקום השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, שהשיגה 2.1% רייטינג ו-52 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר ו-1.8% רייטינג ו-34 אלף צופים.
- השידור הציבורי בבעיית רייטינג: חדשות כאן11 עם פחות מ-60 אלף צופים
- אפילו מאסטר שף לא עוצרת את האח הגדול; חדשות התאגיד עם 50 אלף צופים בלבד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, משדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה, הוביל את הרשימה, עם רייטינג של 2% ו-43 אלף צופים, אחריו במקום השני "פותחים יום" של רשת, עם 1.6% רייטינג ו-32 אלף צופים ואת הרשימה סגר ערוץ 14, "על הבוקר" עם רונה לוי, עם 1.2% בלבד ו-26 אלף צופים.
