הטוקבקיסטים פותחים את הלב על שוק הפרסום: "המשרד מבקש חיוך על הפנים ומנציח שעות עבודה של סווטשופ קובני"

החודשים האחרונים לא היו מן המשופרים בתולדות ענף הפרסום. התקופה המשברית שהחלה לפני כשנה וחצי וכעת צפה שוב, באה לידי ביטוי בצניחה חדה בהיקפי ההוצאה לפרסום ומשם להורדה בשכר העובדים וקיצוץ במשרות. השבוע אף נערכה ישיבה של חברי איגוד הפרסום בה הוחלט לנקוט בצעדים אופרטיביים, שמטרתם בלימת הסחף השלילי ומיתון האנטגוניזם כלפי הענף, מצד הציבור הרחב שתופס אותם כציניקנים תאווי בצע.

בנוסף לדיווח על פגישת חברי האיגוד התפרסם היום באתר אייס טור של גינגי פרידמן שעסק בנושא ובו הציג פרידמן את משנתו. לדבריו: "אני יכול להעיד מכלי ראשון שתדמית הענף מעולם לא היתה חיובית ולכן אין מה שישחק" עוד מציין גינגי כי "רמת הפרסום היא תוצאה ישירה של רמת העובדים. גם זה ברור. אך למרבה הפלא הטיפול בעובדים הוא התחום הכי מזולזל בענף". התגובות שהתקבלו לכתבות אלו מציגות את קשת התחושות כלפי הענף, אם מצד פרסומאים מתוסכלים ואם מצד הציבור ולקוחות המשרדים.

תגובות לטור של גינגי פרידמן:

"לא תמיד אני מסכים עם דעותיו של גינגי, אבל חייבים להסכים כי ההתייחסות לעובדים בענף מחפירה. מצד אחד, מבקשים מהם להיות עם ברק ותשוקה וחיוך על הפנים, (אנחנו משרד פרסום!) ומצד שני, מנציחים שעות עבודה של סווטשופ קובני. וגם גאים בזה "אצלנו לצאת ב-8 זה מוקדם" "עבדנו כל הסופשבוע" ושאר תועבות. תתעוררו, סמנכ"לים לעניני כלום ושומדבר: אנשי פרסום ובמיוחד קריאטיב, אבל לא רק, מתבלים, מתייבשים, וקמלים.אין פה שכר של הייטק ולא של אמריקה, אז אל תשוו את השעות עבודה.אבל מה אני משלה את עצמי. למי אכפת. תמיד יהיו צעירים חסרי מנוח (" רעבים" כינוי אירוני נכון?) שיסכימו לעבוד בשקל וחצי עד הפליטה הבלתי נמנעת, עם ההתבלות או לידת הילד הראשון. בנתיים, אין לי אשליות. הכל יישאר כשהיה".

* לעמוד הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

מגיב נוסף כותב: "עמלות ! עמלות ! עמלות ! אף אחד לא מזכיר את העמלות הרצחניות שהמשרדים לוקחים מכל ספק שלהם !?!?20%-30%חזירות לשמה. לא פחות".

שלישי כותב: "משרדי הפרסום של היום הם ספינות העבדים של פעם. עובדים שעות נוספות בלי לקבל שום תגמול, אין תנאים סוציאלים, אין שום סיבה לעבוד יום יום עד אמצע הלילה ועוד ללא תמורה. הניצול הזה חייב להיפסק.חייבים להבין בענף שאדם חייב שעות פנאי לעצמו, למשפחתו ולתחביבים שלו.חייב להיות פה איגוד עובדים שמגן על זכויותיהם!!!!".

ויש מי שיודע מי אשם במצב: "לפרסומאים אין להלין אלא על עצמם.למה משרדי פרסום הם "תחנות רכבת?" כי אף אחד לא יכול לעבוד בתנאים האלה לאורך זמן. והמעבידים משתמשים וזורקים, ומשייטים להם בג'יפ האדיר הביתה מתי שבא להם. שיהיה לכולם בהצלחה".

תגובות לכתבה על פגישת חברי האיגוד

על ניצול העובדים: "ושום מילה בכתבה, על ניצול משווע של כח אדם. הכל כסף, ורווחיות ועמלות. מאות אנשים עובדים בתעשייה הזו מעל 12 שעות ביום ומשתכרים פחות משכר מינימום ואף אחד לא מזיז עפעף. נשאר לקוות שבהנחה ומודל העמלות ישתנה - ישתנו גם התנאים של העוסקים בו. פשוט מקומם שמתעסקים בשחיקה התדמיתית של הענף ולא בשחיקה של האנשים שעוסקים במלאכה".

ועוד באותו הנושא, מצד מגיב נוסף: "השחיקה היא של האנשים. נחמד שהמנכ"לים סוף-סוף קלטו עד כמה חרא המצב. אבל הם יצרו אותו. בסוף היום לפרסומאי טוב (בין אם מדובר על איש אסטרטגיה,קריאייטיב או ניהול לקוחות) אין שום סיבה להישאר בענף וזה מה שהרג את הענף. איכות האנשים במשרדים ירדה בצורה דרסטית, כי "תקציבאי/קופי/פלנר לא מרוויחים יותר מ-6,500 אצלנו" או לחלופין "כן, אתה תוגדר תקציבאי/קופי/פלנר בכיר, זה פי 100 יותר עבודה אבל תקבל העלאה של 1,000". מנכ"לים יקרים, זלזלתם באנשים העובדים והחלפתם אותם באנשים שמוכנים לעבוד בשביל גרושים ולכן התוצרים נראים חרא ומשם גם היחס של הלקוחות והאי הבנה שלהם על מה הם קיבינימט משלמים?!".

ויש מי שמציע להחליף את השיטה : "אין סיבה אחת, יש כמה ואשמח לפרט: שיטת תמחור שכבר לא עובדת בעולם של היום - משלמים רק על מדיה ולא על העבודה שנעשת ע"י אנשי המקצוע. שיטה זו הוזילה ואפילו הזנתה את ערכם המקצועי של העוסקים בדבר (אם זה בחינם זה כנראה לא שווה הרבה). שיטה זאת הוזילה את ערכו של זמן העבודה של אנשי המקצוע (כשלא משלמים על כיוונים נוספים אפשר לנצח לטעום עוד ועוד כיוון בדוכן הגלידה של מחלקת הקריאטיב) התוצאה: אנשי מקצוע מכל המחלקות עובדים ללא שום איזון בין עבודה לחיים אישיים. הירידה בערך הזמן של אנשי המקצוע גרמה לכך שהמון מוחות משובחים מכל המחלקות איבדו אימון בשיטת המשרדים ועזבו (אם המשרד מתמחר את זמן העבודה שלי בחינם עדיף לי להיות פרילנס ולתמחר בעצמי את זמן העבודה שלי) עזיבת מוחות מבריקים את המשרדים ומצד שני התמקצעות רצינית מצד הלקוחות - שם המקצועיות מתרגמת לכסף הובילו למאזן שלילי במפגשים עם לקוחות.הלקוחות מרגישים ולעיתים בצדק שיושבים מולם אנשים לא מספיק חזקים. החלשות דרג הביניים מביאה למצב שמנכלים ושותפים לא יכולים לעצום עין בלילה וצריכים להיות זמינים תמיד כמו אחרונת התקציבאיות. שחיקה כללית בכל הדרגים שמובילה לירידה משמעותית בסקס אפיל של הענף. המלצה:משרדים יקרים, תחליפו את השיטה, היא קוברת את כולנו".

"פרסומאי לשעבר" כותב בתגובה : "החרבתם את הענף במו ידיכם. חבורת נהנתנים בכיינים, אתם הרסתם את הענף המקסים הזה במו ידיכם. המאבקים המטופשים שלכם זה בזה, הגרידיות וחוסר היכולת לטפח את הדור הבא גרמו לזה שהענף סובל מתדמית מחורבנת. מיתגתם את כל העולם חוץ מאת הענף הגווע הזה. איך אתם ישנים בלילה כאשר תקציבאים מרוויחים 5000 שקל? איך אתם ישנים בלילה כאשר יודעים שאתם מוטי מדיה, יפעת וכל השטויות האלה? איך אתם ישנים בלילה כשאיקס מפליג ביאכטה ואיקס מסתובב בחלוק המשי שלו בוילה בסביון? תתביישו"

"גרוס הרגזן" כותב : "די לבלבל את המוח זה כל הזמן גלים ועכשיו זה. העיקר שכולם בוכים אבל תכלס ממשיכים להרוויח ולהחזיק משרדים מפוארים מאווודדדד".

מגיב אחר יוצא ל"הגנת הבית" וכותב : "חצופים, נמאסתם. החצופים הם לא הבכירים שמנסים להציל את הענף, אלא כל מיני טוקבקיסטים שכ"כ בזים לענף שמפרסם אלפים. בתור עובד בענף (ועובד קשה) קצת מאסתי באיחולי "אוכל חינם" / "תמצא עבודה". כיום רוב מנהלי השיווק לא מבינים מה זה מותג, מה זה בידול או מה זה תהליך בניית מותג. העיקר לפרסם "מבצע ב 99.90 ש"ח" במודעת קוביות. במלחמות מחיר לא מנצחים - עם מותג מנצח שמייצר חיבור אמוציונאלי והעדפה ברורה כן. המאבק צריך להיות בשיתוף איגוד השיווק שיכניס סטנדרטים לענף ואנשי מקצוע במקום מזכירות (גברים ונשים) שמחלטרים קצת בשיווק ומפחדים מלקבל החלטות נועזות".

התשובה לא איחרה לבוא : "אתה אפילו לא מודע לשחצנות שלך. גם אני עבדתי פעם בפרסום וגם אני הייתי בטוח שאני גאון ומנהלי המותג ומנהלי השיווק הם מטומטים או כמו שאתה אומר מזכירות שמחלטרות בשיווק. ואז הבנתי שאולי הבעיה היא אצלי. אולי דווקא הם החכמים ואני הטיפש. כי עובדה שבזמן שאני משחק בקקי הם מנהלים מותגים שמרוויחים מיליונים.אני מציע לך לרדת אל הקרקע ולפתוח עיניים. ועדיף מוקדם ככל האפשר".

האנטי המופגן כלפי הענף קיבל אף הוא את הבמה מתגובות אלו : "נגמר הסוס לענף המטופש הזה ולא יעזרו תמרוני סרק. יאללה אוכלי חינם תמצאו עבודה רצינית"; "מאחל ממעמקי ליבי שתפשטו רגל!! חבורה של מוצצי דם"; "טורפי נבלות - חולי עמלות נמאסתם. גמרתם את כולם ברעב לעמלות הסיבוביות. לכו הביתה, כל ילד בפייסבוק קורע אותכם".