אדידס צופה הפסד שנתי ב-2023, לראשונה מזה 30 שנה, וגם חותכת את הדיבידנד

"המספרים מדברים בעד עצמם. כרגע אנחנו לא מתפקדים כמו שצריך", אמר מנכ"ל אדידס, שמעריך שמקווה לחזור לרווחיות ב-2024. הסיבה למחיקת המלאי הגדולה - הפסקת השותפות עם קניה ווסט, בעקבות ההערות האנטישמיות
נתנאל אריאל |

חברת בגדי הספורט הגרמנית אדידס  ADIDAS AG אמנם מסיימת את שנת 2022 ברווח אבל התחזית שלה לשנה הקרובה היא להפסד, לראשונה מזה 31 שנה. החברה צופה בשנת 2023 הפסד תפעולי שנתי של 700 מיליון אירו. הסיבות הן מחיקת מלאי צפויה של 500 מיליון אירו במותג Yeezy  ועוד 200 מיליון אירו בגלל עלויות חד פעמיות. על פי החברה, הרווח התפעולי יהיה "בסביבות רמת האיזון", כלומר הפסד של 1.2 מיליארד אירו במכירות פוטנציאליות של Yeezy.

החברה מתכננת לחתוך את הדיבידנד של שנת 2022 ל-0.7 אירו למניה, זאת לעומת 3.3 אירו למניה בשנת 2021.

"המספרים מדברים בעד עצמם. כרגע אנחנו לא מתפקדים כמו שצריך", אמר מנכ"ל אדידס, ביורן גולדן (Bjørn Gulden). לדבריו "2023 תהיה "שנת מעבר", שכן החברה מחפשת לצמצם את המלאי ולצמצם הנחות כדי לחזור לרווחיות בשנת 2024. לאדידס יש את כל המרכיבים כדי להצליח, אבל אנחנו צריכים להחזיר את המיקוד שלנו בליבה שלנו: מוצר, צרכנים, שותפים קמעונאיים וספורטאים", אמר גולדן.

הפסד עצום ברבעון הרביעי, אבל רווח שנתי

ברבעון הרביעי של 2022 רשמה אדידס הפסד תפעולי של 724 מיליון אירו והפסד נקי מפעילות מתמשכת של 482 מיליון אירו. אדידס ביטלה בחודש אוקטובר את השותפות המשמעותית ביותר שלה עם הראפר Ye - קניה ווסט, שהיה הפנים של Yeezy - לאחר שהשמיע שורה של הערות אנטישמיות באותו זמן. ההכנסות מנוטרלות המטבע ירדו ב-1% ברבעון הרביעי כתוצאה מסיום השותפות Yeezy ואדידס מעריכה "ירידה חד-ספרתית גבוהה" בשנת 2023.

 

"עובדים עם מוטיבציה ותרבות ארגונית חזקה של אדידס הם הגורמים החשובים ביותר שיאפשרו לנו לחזור להצליח. המודל העסקי יתמקד בשירות לצרכן גם באמצעות מכירה סיטונאית וגם בראיית מותג שתשלב כיוון גלובלי עם גמישות לצרכים מקומיים, מהירות וזריזות. נמשיך להשקיע בספורט ובתרבות כדי להמשיך לבנות את אמינות וחום המותג".

תוצאות לשנת 2022 כולה

במהלך שנת 2022 כולה, ההכנסות בנטרול השפעות מטבע עלו ב-1% וצמחו בכל השווקים מלבד סין, עם עליות דו ספרתיות בצפון אמריקה ובאמריקה הלטינית. הרווח התפעולי הסתכם ב-669 מיליון אירו, והרווח הנקי מפעילות נמשכת עמד על 254 מיליון אירו.

"מחיקת מלאי ועלויות חד פעמיות הנוגעות לסיום השותפות ב-Yeezy שלה באוקטובר עלו לאדידס ביוקר, והביאו להפסד תפעולי ברבעון הרביעי ולירידה במכירות. נוסף על כך, המכירות בסין ירדו בחדות על רקע צעדי הנעילה המחמירים של בייג'ינג", אומרת ויקטוריה סקולר, ראש מחלקת ההשקעות באינטראקטיב.

"בנוסף, אדידס התמודדה עם עלויות שרשרת האספקה המוגברות לאחר מגיפת הקורונה והרקע המקרו-כלכלי שהחליש את הצרכן וגרם למבצעים כבדים כדי למשוך לקוחות."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.