פחות מזומן, יותר אשראי: עליה משמעותית של 10% בהוצאות של הישראלים
הישראלי הממוצע כבר לא אוהב מזומן. מאז הקורונה הוא קונה יותר באונליין, אוהב להשתמש באשראי בחנויות ומושך פחות במזומן. הרכישות אונליין צמחו ב-10% והן מהווות כמעט 60% מההוצאות שלנו. נתוני פברואר מוכיחים עלייה משמעותית גם לעומת השנה שעברה. כל הסיבות בפנים
הישראלי הממוצע לא אוהב מזומן. העידן החדש, שמאפשר לו לשלם באמצעות כרטיס אשראי ללא מגע, או אפילו דרך שעון חכם, מקל על הרכישה בקופות. אבל זאת לא הסיבה היחידה - מאז הקורונה החלה עליה משמעותית בכמות רכישות האונליין. לכן, הישראלים נמצאים פחות בחנויות ומוציאים יותר כסף דרך הזמנות כאלה, בין אם הן מישראל, או דרך פלטפורמות המסחר האלקטרוניות וענקיות האי-קומרס.
העובדה שמתחזקת מגמת העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי של הישראלים אינה מפתיעה, והיא גם השורה התחתונה מהדוח שמפרסמת חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), על שינוי בצריכת האשראי של הישראלים מחודש לחודש ולעומת השנה הקודמת. על פי הנתונים, בפברואר 2023 הוציאו הישראלים סכום של 35 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי – גידול של יותר מ-10% לעומת פברואר 2022. אבל זה לא הכל - יש גם גידול דומה משנה לשנה.
בבדיקה התברר כי הרכישות אונליין צמחו ב-10.1% בפברואר ל-20.576 מיליארד שקל המהווים 58.7% מההוצאות. החברה, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מצאה כי בחודש פברואר 2023 התחזקה מגמת הצמיחה בהוצאות אלה. 35 מיליארד שקל הוציאו הישראלים ולכן זו עליה של 10.1% לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי בפברואר 2022, שהסתכמו ב-31.847 מיליארד שקל.
ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בפברואר השנה עמדה על 1.252 מיליארד שקל, ירידה של 1.2% לעומת ינואר 2023 בו ההוצאה היומית עמדה על 1.267 מיליארד שקל. ההוצאה היומית הממוצעת גדלה בפברואר השנה ביותר מ-115 מיליון שקל לעומת פברואר 2022 בו ההוצאה היומית הממוצעת הסתכמה ב-1.137 מיליארד שקל.
- הקורסים הדיגיטליים בסיכון - הבינה המלאכותית בדרך
- מדוע מומלץ לרופאים וסוכנויות תיירות להכניס רכיב של זימון תורים אונליין?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"קיימת הסטה להוצאות באשראי במקום המחאות ומזומן", מסבירה סמנכ"לית שבא טלי הולנברג, שמפרסמת עוד נתונים מעניינים: בחודש פברואר 2023 נרשמו גם עליות משמעותיות בהוצאות בעסקאות בבתי העסק ובעסקאות האונליין. העלייה שנרשמה בהוצאות בעסקאות אונליין בהיקף של 1.88 מיליארד שקל ובשיעור של 10.1% לעומת פברואר אשתקד. הרכישות בעסקאות אונליין הסתכמו ב-20.576 מיליארד שקל לעומת סכום של 18.688 מיליארד שקל בפברואר 2022.
ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד בפברואר השנה על 734.861 מיליון שקל - מדובר בירידה של 3.3% לעומת ינואר 2023 שבו ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין עמדה על 760.177 מיליון. היקף הרכישות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם באמצעות כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, עלה בהיקף של 1.32 מיליארד שקל ובשיעור של 10% ועמד בפברואר על 14.479 מיליארד שקל לעומת 13.159 מיליארד שקל בפברואר 2022.
כמו כן, ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בפברואר עמד על 511.118 מיליון שקל, עליה של 1.9% לעומת ינואר 2023. היקף משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עלה בפברואר 2023 בהיקף של 85 מיליון שקל ובשיעור של 1.9% לעומת פברואר 2022.
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
