קידוח גז אנרגיה
צילום: Istock

בקרן העושר הצטברו 2 מיליארד שקל 'חלוטים' - למה מעט יחסית?

תאשימו את הסחבת והמלחמות של ארגוני הסביבה, חולשת הפוליטיקאים והמריבות על מס ששינסקי - בסופו של דבר דחייה של 10 שנים האטו משמעותית את ייצוא הגז ונצברה רק 32% מהכמות החזויה, 4.54 מיליארד שקל; ברשות המסים צפו לפני מספר חודשים גבייה של 10-12 מיליארד דולר עד 2032
נתנאל אריאל | (25)

יש כסף בקרן העושר- 2.03 מיליארד שקל כספים 'חלוטים' (לאחר הדוחות הכספיים של החברות) ובסך הכל גבתה הקרן 4.54 מיליארד שקל - כולל כספים שאינם חלוטים ויהפכו לכאלה לאחר הדוחות הכספיים של החברות, שצפויים להיות טובים, בעקבות העלייה במחירי הנפט והגז בשנה האחרונה בעולם. 

על פי רשות המסים, בשנת 2022 היא גבתה היטלים בהיקף כספי של 3.28 מיליארד שקל (פי 2.6 מכל ההיטלים המצטברים עד תחילת 2022), ובשנה האחרונה 1.59 מיליארד הפכו לכספים חלוטים, (פי 3.6 מכל ההיטלים החלוטים עד כה). מדובר במס נוסף על החברות, מעבר למס הרגיל שהן משלמות למדינה כל שנה.

אבל זו שמחת עניים - בקרן היה אמור להיצבר הרבה יותר כסף. בנק ישראל צפה שעד שנת 2022 ייצברו בקרן 14.2 מיליארד שקל. בפועל יש 4.54, כלומר 32% מהכסף הצפוי. מה קרה בדרך? תאשימו את ארגוני הסביבה והמלחמה שלהם בחברות הגז, חולשת הפוליטיקאים שלא השכילו לקדם את מתווה הגז במהירות, המריבות בכנסת, העיכובים ומס ששניסקי - התוצאה העגומה היא שלקח הרבה יותר שנים לפתח את שדות הגז וממילא גם לקבל משם כסף. 

בשנה האחרונה זה משתנה - מלחמת רוסיה אוקראינה גרמה לזינוק במחירים בעולם, ופתאום התברר שמחירי הגז שהציבור הישראלי משלם נמוכים מאוד בהשוואה בין לאומית. פתאום מהלכים מוזרים כמו זה של קארין אלהרר לעצור חיפושי גז ונפט (ואז היא חזרה בה) הפכו למגוחכים ומיותרים. כולם פתאום רוצים גז, אירופה חתמה עם מצרים וישראל על קידום ייצוא גז מישראל דרך מצרים. 

רק חבל שהיה צריך 10 שנים של מלחמות ועיכובים כדי לעשות את המובן מאליו - הגז הוא מתנה לציבור הישראלי, ובמקום להילחם ולעכב את הפקת הגז במשך כל כך הרבה שנים, היה צריך לקדם את הגז ולהוציא אותו מהאדמה הרבה יותר מוקדם.

בכל מקרה, גם 2 מיליארד זה הרבה כסף שהצטבר בקופה לטובת הציבור הישראלי. הכספים שאינם 'חלוטים', עוברים לחשב הכללי במשרד האוצר, שמנהל בקרן לתקופת ביניים את ההיטלים שאינם חלוטים עד שיהיו חלוטים, ומעביר לקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) אחת לרבעון את ההיטלים החלוטים בצירוף רווחי ההשקעות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

יצוין כי על פי תחזית רשות המסים מחודש ספטמבר, עד שנת 2032 אמורים להיצבר בקרן כ-10-12 מיליארד דולר ובשאר השנים עוד 35-40.9 מיליארד דולר.

הכספים בקרן אמורים להיות מנוהלים לא כחלק מתקציב המדינה השוטף, כלומר זה כסף שלא אמור 'להיבלע' על ההוצאות השוטפות של המדינה כל שנה, אלא כספים שאמורים יהיו לשמש לפיתוח המדינה לדורות הבאים. 

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    רועי 28/01/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    בלי היטלים שקל המדינה לא הייתה רואה , הכול היה הולך לכיס
  • 18.
    ציניקן 25/01/2023 09:53
    הגב לתגובה זו
    ''הכספים בקרן ~*אמורים*~ להיות מנוהלים לא כחלק מתקציב המדינה השוטף''. נזכרתי איך האוצר השתלט על כספי בט''ל, כספי דוחו''ת תנועה ועעוד כהנה וכהנה גם הכותב לא מאמין שהכסף לא ''יגנב'' מהקרן
  • 17.
    dw 24/01/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    המטרו של גוש דן ישמש בעיקר את הדורות הבאים ופחות אותנו החיים בהווה, אז למה רק אנחנו צריכים לממן אותו?
  • 16.
    משה ראשל"צ 24/01/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
    לפי היתר הקידוח הראשוני היו צריכים לשלם 25 אחוז מס ואז פתאום ראו שיש אוצר בים אז בואו נשדוד את הגז ונקח מהם 65 אחוז מס הבנתם!!@
  • 15.
    כל הסכום מ icl מהגז לא נכנס כלום... (ל"ת)
    אחד מי יודע 24/01/2023 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אצל תשובה הצטבר יותר (ל"ת)
    אני 24/01/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אבי 24/01/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
    היה צריך להצטבר רק השנה כמה מיליארדים יפים, אם היו משכילים להגדיל יצוא משמעותית, לבנות אסדת הנזלה או צינור לאירופה. בזמן שפה הארגונים רודפים את תעשיית הגז, והפוליטיקאים משקשקים. בארצות הברית בונים אסדות במהירות ועושים קופה יפה על חשבון אירופה. מוכרים להם גז ב 25 דולר ליחידת חום. טירוף.
  • 12.
    אבי 24/01/2023 13:34
    הגב לתגובה זו
    בזמן שפה הם מעכבים אסדות הפקה והנזלה, בארצות הברית בונים 10 ודופקים קופה על חשבון אירופה. מה יותר בריא להתחממות הגלובלית? להגדיל יצוא לאירופה מישראל? או אסדה לדחיסת גז בארצות הברית?
  • 11.
    תספרו את זה ללפידיוטים!!!! (ל"ת)
    אנונימי 24/01/2023 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    להוציא גז מהים 24/01/2023 13:26
    הגב לתגובה זו
    באותו זמן לא ידעו כמה גז יש בים. והשאלה: האם המדינה הרוויחה את המקסימום האפשרי מהפקת הגז, או שהרוב הלך לכיסי הטייקונים?
  • שולמן קטן 26/01/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
    בפני הציבור על הנזק שגרמה, בזמנו התראיינה מעל כל במה אפשרית לעצור את מתווה הגז, ועכשיו היא מתחממת בחורף על הגז הזול שהתעקשה לעצור איפה נעלמה?
  • משה ראשל"צ 24/01/2023 15:33
    הגב לתגובה זו
    ואס היינו נראים כמו סטלין פפפפחחח
  • 9.
    נתן מתנות לטייקונים 24/01/2023 13:23
    הגב לתגובה זו
    על 400 ש"ח (=כך אמר בהקלטה הבן של ביבי לבן של קובי מימון).
  • dw 24/01/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    השווי של ניו מד + רציו + ישראמקו, ביחד, איננו מגיע ל 20B$ בנוסף, במקרה שלא ידעת, בגלל ששינסקי השותף הגדול ברווחי הגז הוא... מדינת ישראל! המדינה בעצם הלאימה חצי מהרווחים. משקיעי הגז בישראמקו, רציו וניו מד לקחו על עצמם את כל הסיכון, כשאם הקידוח היה נכשל שלי יחימוביץ לא היתה מחזירה לאף אחד מהם את הכסף, ובתרחיש הצלחה - באה המדינה ולוקחת חצי מהרווחים. כלומר הטייקון האמיתי כאן הוא בכלל... מדינת ישראל. צריך להודות יום יום לכל אותם משקיעי גז מהציבור, שהסכימו לסכן את כספם הפרטי עבור הפרויקט.
  • אתה עוד אדיוט כמו הלפידיוט (ל"ת)
    משה ראשל"צ 24/01/2023 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קור 24/01/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    נתחיל בהבטחה שלא מומשה, רווח של מאות מיליארדי ש"ח לקרן העושר. את זה לעולם לא נראה. לא אנו, לא ילדינו ולא נכדינו. זו מלכתחילה היתה הבטחה שקרית של נתניהו ושטייניץ. חישוב פשוט למדי חשף את השקר. אם נגיע למאה מיליארד זה יהיה נס פח הגז. אפילו ששינסקי הודה שהוועדה שלו טעתה בקביעת הרווחים למדינה. הרי המלחמה באוקראינה לא היתה צפויה, אפילו לא לגאוני ממשלת הליכוד. מי שמתעשר באמת מהגז של כולנו אלו שותפות הגז וגם מצרים שרוכשת מאיתנו גז בזול, מנזלת אותו ומוכרת ברווח גדול לאירופה. פשוט יצאנו פראיירים.
  • 7.
    המושחת נתן הכל לטייקונים (ל"ת)
    הכל אצל הטייקונים בחסות הגנב סגול השער 24/01/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלון 24/01/2023 11:55
    הגב לתגובה זו
    אם הם לא בשלטון, מצידם שתהרס המדינה. כך ניסו לטרפד את הוצאת הגז, כך גם כעת כשלא מתאים להם שלקחו מהם את עמדות הכח....
  • 5.
    גוטה 24/01/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
    די לקדם שקרים - אף אחד לא רצה להשאיר את הגז באדמה. רצו א. להסדיר אותו במחיר נמוך לציבור - יופי שאתה גובה הרבה יותר מכל אזרח דרך חשבון חשמל ומפעלים שמייצרים בעלות גבוהה יותר ומחלק מתוך זה פירורים לאיזה עאלק קרן עושר. ב. להסדיר את הביטחון האנרגטי של המדינה. נחמד לרוץ ולשרוף את כל העתודות ולהראות מזומנים בשביל לבנות מטוס לראש הממשלה, אבל אז אתה נתקע ונשאר תלוי בעולם כמו למשל בריטניה
  • מי מצא את הגז ? הימין ? חחחח תבדקו שהיה זה בתקופת השר בן אליעזר כנראה אלוהים אוהב שמאלנים (ל"ת)
    24/01/2023 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גילי 24/01/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    שונאיו ממשיכים לטעון שהוא שגה. והוא שילם לטייקונים. והוא עיקב. וכו'. למרות שההחלטה הכי הזויה בקופה האחרונה היתה עצירת חיפושי הגז ע"י קרין אלהרר. היא וחבריה מקבלים גיבוי תקשורתי, ונתניהו מקבל בראש. בכל הזדמנות. זו הסיבה היחידה שנושא הגז מתקדם לאט. אבל זה לא יעזור לשונאים של נתניהו. בכל תפקיד שהם לא יהיו. נתניהו ימשיך לקדם את הנושא. והם ימשיכו להנות מהתוצאות ולקטר בלי סוף.
  • 3.
    Hguy 24/01/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    המתווה הכושל שבעל חנות מכולת היה עושה טוב יותר. העם שילם מאות מיליארדים מיותרים לחברות הגז במחירים מנופחים וצמודים למדד האמריקאי פלוס אחוז לשנה. לא קיים כזה דבר בעולם להבטיח מחיר לחברות הגז רק אצלינו.
  • 2.
    אורח 24/01/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    שגרמו שלי יחימוביץ',קרן נויבך,פרופ' גילה, פרופ' שישינסקי וכל השאר שתרמו לעיכוב של 10 שנים בפיתוח שדות הגז, וזה עוד מבלי להחשיב את סילוקה של החברה האוסטרלית שהייתה אמורה לבנות מתקן הנזלה עליו היינו היום חוגגים כמו מצרים.
  • ועדיין אין להם את השכל להתנצל ולהודות בטעויות שלהם... (ל"ת)
    גילי 24/01/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סגיל הראש הקשיש 24/01/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    על חשבון אזרחי ישראל
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.