סוף לסכסוך בגוש הגדול: פרויקט של 100 יח"ד דיור ייצא לדרך בהיקף של 150 מיליון שקל

לאחר שנים של עיכובים, דחה ביהמ"ש השלום את בקשתו של השמאי שאול ויסמן לביצוע התמחרות פנימית לקרקע. יוקמו 4 בניינים עם נוף פתוח לים
לירן סהר | (2)

פרויקט לבניית 100 יחידות דיור ב-4 בניינים ברחוב יחזקאל שטרייכמן 5 במתחם הגוש הגדול בתל אביב יוכל לצאת לדרך בקרוב, לאחר שנים ארוכות של עיכובים. מהקרקע נשקף נוף פתוח לים והיקף הפרויקט המתוכנן נאמד ב-150 מיליון שקל.

השופטת יעל אחימן, מבית משפט השלום בתל אביב, דחתה את בקשתו של השמאי שאול ויסמן לביצוע התמחרות פנימית בקרקע. בעלי הזכויות בפרוייקט התנגדו לביצוע התמחרות של כל החלקה, לנוכח רצונם לאחר המתנה של שנים רבות לממש את הקרקע לבנייה. לטענתם, דרישתו של ויסמן, שהינו בעל זכות של כ- 0.5 יחידה בלבד מכלל בעלי הזכויות, גרמה לעיכובים בהקמת הפרויקט. השותפים קידמו את פיתוח הקרקע מזה שבע שנים, בחרו אדריכל לפרויקט, שתיכנן אותו ואף הצליח לקבל היתרי בנייה להקמתו לפני כשלוש שנים.

חלק מבעלי הזכויות אף הגישו תביעה בהיקף של כ 3.5 מיליון שקל כנגד ויסמן, בגין עיכובים ממושכים אשר נגרמו על ידו בהיעדר תום לב, ואף עותרים למימוש זכויותיו המזעריות והוצאתו מהפרויקט. יצוין כי , לפני מספר חודשים פסק בית המשפט העליון כי ניתן לפרק את השותפות במקרקעין זה, על ידי התמחרות פנימית בין כל בעלי הזכויות.

בעלי הזכויות בקרקע יוצגו על ידי עו"ד דורון כוכבי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל הכתבה הזאת מעניינת לא את השומה בגב התחתון (ל"ת)
    שגיא 04/02/2011 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממתי הפסיקה? 03/02/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    שמישהו יסביר איך בית משפט שלום סותר החלטה של העליון???
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.