מעל שואו ומילסון: אלו השחקנים היקרים ביותר בנבחרת אנגולה

השחקנים שמשחקים בישראל עזבו את קבוצותיהן לאליפות אפריקה, כשבנבחרתם מספר שחקנים עם שווי מפתיע. המספרים בפנים
יובל כרמל |

בימים אלו מתרחשת אליפות אפריקה, בה נבחרות הענק של היבשת מתחרות עבור התואר הנחשק. במחשקים הבינלאומיים משתתפים גם צמד שחקנים שמשחקים בישראל, עבור שתי הקבוצות הגדולות ביותר בליגה כיום, כששניהם הגיעו לארץ בקיץ - הלוא הם פליסיו מילסון ומנואל קאפומנה המכונה 'שואו', שמשחקים עבור מכבי תל אביב ומכבי חיפה בהתאמה, ומשתפים כיום פעולה בנבחרת אנגולה.

הנבחרת הצנועה פתחה את הטורניר בתיקו 1:1 עם אלג'יריה, שנחשבת לחזקה בבית, במשחק שבו שואו השלים 90 דקות ומילסון עלה מהספסל ל-12 דקות. אנגולה כוללת מספר שחקנים מעניינים עם שווי גבוה משל הזרים שמשחקים בליגה המקומית, ולאחר שעברנו על השחקנים היקרים בטורניר כולו, כעת נבדוק מי הם השחקנים היקרים ביותר בנבחרת אנגולה.

במקום הראשון נמצא החלוץ הצעיר זיטו לובומבו, שבעונה שעברה העפיל עם קליארי לסרייה א'. האנגולי בן ה-21 כבש בעונתו הראשונה בליגה הבכירה באיטליה 3 שערים והוסיף 2 בישולים ב-17 הופעות, כשקליארי נמצאת במקום ה-17 בטבלה, כנקודה מעל הקו האדום. בנבחרת רשם לובומבו 8 הופעות עד כה, כשהוא טרם הבקיע את שער הבכורה שלו. שוויו של החלוץ הצעיר מוערך ב-6 מיליון אירו.

אחריו מגיע גלסון דאלה, גם הוא חלוץ. האנגולי בן ה-27 ששיחק בעבר בספורטינג ליסבון נמצא היום באל ווארקה מליגת העל הקטארית, במדיה הבקיע 5 שערים והוסיף 2 בישולים ב-12 משחקי ליגה העונה. בנבחרת רשם האנגולי 34 הופעות עד כה, בהן כבש 14 שערים, כששווי השוק שלו עומד על 2.5 מיליון אירו.

השחקן השלישי הכי יקר בסגל האנגולים הוא נוריו פורטונה, שמשחק במדי גנט וצפוי לפגוש את שואו בפלייאוף הקונפרנס ליג, שיערך בפברואר. המגן בן ה-28 רשם עד כה 10 הופעות בנבחרת האפריקאית, כשהוא מחזיק בשווי של כ-2.2 מיליון אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.