מערכת בחירות מביאה עמה השלכות כלכליות מיידיות, מעבר להיבט הפוליטי. תקופת בחירות מקפיאה בפועל חקיקה כלכלית, דוחה אישור תקציב ומעכבת רפורמות בתחומי הדיור, המסים והתשתיות, ובמקביל מייצרת הבטחות להגדלת הוצאה שמשפיעות על תחזיות הגירעון. שוק ההון נוטה לתמחר
אי ודאות פוליטית דרך פרמיית הסיכון של המדינה, דרך שער השקל ודרך תשואות האג"ח הממשלתיות, וחברות דירוג האשראי מתייחסות ליציבות השלטונית בדוחותיהן. גם המפלגות עצמן מנהלות תקציבים, נוטלות אשראי ומחזירות חובות במימון ציבורי. עבור הקוראים, מעקב
אחר תהליך בחירות והרכב הכנסת הוא כלי להבנת מדיניות הכלכלה שתיושם בשנים הבאות ולהערכת הסיכון בהשקעות מקומיות.
הבחירות עשויות להביא לתנודות חדות בשקל, באג"ח ובמניות; ניצחון גוש השינוי צפוי להערכת IBI לתמוך בשווקים ובהמשך הורדות הריבית, בעוד שהמשך הקואליציה הנוכחית עלול להוביל להעלאת ריבית של 0.5%-1%; מדד המניות המקומי כבר נסחר במכפיל של כ-17, גבוה מהממוצע ההיסטורי,
וחלק מהתרחיש החיובי כבר מגולם במחירים; אילו ענפים צפויים ליהנות מכל תרחיש ומי עלול להיפגע?
הכסף למערכת הבחירות כבר זורם: הליכוד קיבל 37 מיליון שקל, יש עתיד 32 מיליון, ש"ס יותר מ-16 מיליון וכחול לבן של בני גנץ כמעט 10 מיליון שקל. המנגנון נועד לאפשר למפלגות לנהל קמפיין גם לפני שהבוחר הכריע, אבל הוא יוצר עיוות ברור כשמפלגה שנמצאת עמוק מתחת לאחוז
החסימה יכולה להשתמש במיליוני שקלים מכספי הציבור, בזמן שהמקור להחזר עתידי הולך ונעלם
כך עובדת המכונה שמממנת את הבחירות וכך מפלגות עם חובות גדולים לא מחזירים את החוב, והתרגיל המסריח של בנט - המפלגה הקודמת שלו חייבת 9 מיליון שקל - אז הוא הקים מפלגה חדשה והחוב "נעלם"; הליכוד עם החוב הגדול ביותר, בני גנץ ויאיר לפיד יקבל סכום גדול שכנראה
לא יוכלו להחזיר
הורה להסיר סרטונים בהם דיבר בן-גביר על עונש המוות למחבלים כאשר הוא ניצב בסירת משטרה ומבקר בבית סוהר * אומר שעשוי לתת בעתיד צווים ארעיים נגד פרסומים אסורים