דמי תיווך

בית משפט השלום בבת־ים קבע כי הצגת נכס בלבד אינה הופכת מתווך לגורם היעיל. כשהמחיר לא הותאם לדרישות שהועלו, לא נוהל משא ומתן, והרוכשת נאלצה לפנות למתווכים אחרים - חברת התיווך נותרה בלי עמלה, אף שהיתה הראשונה שהציגה את הדירה. הפער בין המחיר שבו הציגה התובעת את הדירה לזה שבו נסגרה העסקה הגיע לכ-180 אלף שקל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

טען שראה את הדירה ביד2 - מה קבע השופט?

בני זוג ערערו על חיובם בתשלום דמי תיווך למתווך, בטענה כי הוטעו לגבי גודל הנכס ולא קיבלו מידע על חריגות בנייה שקיימות בו. השופטת דחתה את הערעור וקבעה כי המערערים "ידעו בדיוק לאיזו עסקה הם נכנסים". הם ייאלצו לשלם למתווך דמי תיווך בסך 89 אלף שקל, כמו גם פיצויים על עוגמת נפש, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

מתווכים נגד לקוחות: סכסוכים משפטיים על דמי תיווך – מי צודק ואיך זה נגמר?

הרפורמה בענף תיווך הנדל"ן, שקידם בחודשים האחרונים משרד המשפטים צפויה להיכנס לתוקפה בשבוע הבא; מהם תקנות האתיקה שהמתווכים ידרשו לעמוד בהם ואילו תשלומים נאסר מהם לגבות מהלקוח? 

ההסכם עם המתווך כלל סעיף שקבע כי במקרה של רכישת הדירה על ידי השוכר, "תוך תקופת השכירות או אחריה", הוא ישלם עמלת תיווך נוספת בשיעור 2% מסכום העסקה. לדברי השופט, "מתווכים זכאים לפירות-עבודתם. אין הם זכאים, עם זאת, לפירותיהם של 'קשר מתמשך', של 'ניהול נכס באופן ממושך' או של 'בלעדיות', כשבין הללו לבין הנתבע – רוכש-הנכס – אין דבר וחצי דבר"

בני זוג שרצו למכור את דירתם פנו למתווך וחתמו עמו על הסכם בלעדיות, אך בסופו של דבר מכרו את הנכס ללא ידיעתו. הוא מצדו דרש לקבל את התשלום עבור דמי התיווך, בנוסף לפיצוי שהוסכם בחוזה, אך בני הזוג טענו שהוא לא היה הגורם היעיל בעסקה, ושהרוכשים התעניינו בדירה עוד לפני הסכם הבלעדיות עמו