המחוזי ביטל החלטה של הערכאה הראשונה, שמחקה סעיפים מתצהיר של מתווכת שתבעה עמלת תיווך של 585 אלף שקל - והותיר פתוחה את השאלה מי באמת הביא לעסקה שנחתמה, למכירת נכס בכפר שמריהו
הרפורמה בענף תיווך הנדל"ן, שקידם בחודשים האחרונים משרד המשפטים צפויה להיכנס לתוקפה בשבוע הבא; מהם תקנות האתיקה שהמתווכים ידרשו לעמוד בהם ואילו תשלומים נאסר מהם לגבות מהלקוח?
ההסכם עם המתווך כלל סעיף שקבע כי במקרה של רכישת הדירה על ידי השוכר, "תוך תקופת השכירות או אחריה", הוא ישלם עמלת תיווך נוספת בשיעור 2% מסכום העסקה. לדברי השופט, "מתווכים זכאים לפירות-עבודתם. אין הם זכאים, עם זאת, לפירותיהם של 'קשר מתמשך', של 'ניהול נכס
באופן ממושך' או של 'בלעדיות', כשבין הללו לבין הנתבע – רוכש-הנכס – אין דבר וחצי דבר"
בני זוג שרצו למכור את דירתם פנו למתווך וחתמו עמו על הסכם בלעדיות, אך בסופו של דבר מכרו את הנכס ללא ידיעתו. הוא מצדו דרש לקבל את התשלום עבור דמי התיווך, בנוסף לפיצוי שהוסכם בחוזה, אך בני הזוג טענו שהוא לא היה הגורם היעיל בעסקה, ושהרוכשים התעניינו בדירה
עוד לפני הסכם הבלעדיות עמו
לדברי המתווך, שדרש 437 אלף שקל, הוא היה גורם יעיל בעסקה, אף שהיא לא בוצעה מול הרוכשים הפוטנציאליים שהוא הביא. המתווך טען כי הרוכש האחר נחשף לנכס בזכות פעולות השיווק שלו, אף שהעסקה נסגרה לאחר תקופת הבלעדיות
בעל דירה בתל אביב שמכר אותה תמורת 17 מיליון שקל, סירב לחתום על הסכם התיווך. אחרי שבית משפט השלום פסק נגדו בתביעה שהגישו המתווכות, הוא ערער למחוזי, שקבע: "אין מדובר רק בחוסר תום-לב, אלא בהתנהלות כל-כך פסולה וכל-כך קיצונית, עת המערער סובב בכחש את המתווכות"
בפסק הדין נכתב שהמתווך לא היה גורם משמעותי, והמתווך עצמו לא הגיע להעיד ולהוכיח כי הוא מתווך מורשה, כנדרש - שניים מהתנאים המרכזיים הנדרשים לצורך קבלת דמי תיווך