המוסד לביטוח לאומי

בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע כי המוסד לביטוח לאומי שילם לנפגע עבודה משותק קצבה שונה מזו שאושרה לו, שלח הודעות לכתובת שגויה, ואף טען שתיק השיקום הושמד בשריפה. השופטת הורתה על תשלום רטרואקטיבי של שבע שנים, וחייבה את המוסד ב-15 אלף שקל הוצאות משפט

עומרי יחזקאל, מרותק לכיסא גלגלים עם 100% נכות, קיבל לראשונה אישור לרכב עם אביזרים מיוחדים לאחר החמרה במצבו. הוא שילם מקדמה של 60 אלף שקל ליבואן - ואז הביטוח הלאומי סירב לממן זאת. בית הדין לעבודה בתל אביב קבע: הוא "רוכש רכב לראשונה" וזכאי להלוואה מלאה

מורה לבלט שנפלה על רצפה רטובה ליד הקולנוע סובלת מאז מכאבים כרוניים ונכות של 73%. בית המשפט: הקניון וחברת הניקיון לא שמרו את סרטון האבטחה - וזה נזקף לרעתן

בית הדין לעבודה קבע כי התובעת והמנוח חיו בנפרד מ-2004 מבחירה ולא מאילוץ, ולכן היא לא עונה על הגדרת אלמנה על פי חוק הביטוח הלאומי. המנוח עצמו אמר לחוקרים בעבר כי, "אין שום יחסים. אומרים שלום שלום וזה הכל"

בית הדין לעבודה בחיפה דחה את תביעתו של בעל מועדון כנפיים, שביקש לבטל חוב דמי ביטוח מעסיקים בן יותר מ-20 שנה. בית הדין קבע כי החוב לא התיישן, ואין שיהוי מינהלי

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור על הכרעת נאמן בהליכי חדלות פירעון, וקבע: לנאמן יש סמכות מלאה להכריע בתביעות חוב של עובדים, כולל ריבית והצמדה - גם מעבר למה שאישר להם הביטוח הלאומי

המקרה הבא כולל שלוש בנות קטינות, אמא קוסמטיקאית שהולכת לבתי לקוחות כי אין לה קליניקה, ואב שטוען שאין לו שקל אחד. בית המשפט לענייני משפחה בצפת הכריע באחרונה במקרה הזה וקבע כי האב ישלם 1,300 שקל לחודש עבור שתי הקטינות, וכל קצבת הנכות של הבת האוטיסטית תועבר לאמא

שופט כדורגל שנהפך למתקין לוחות סולאריים נפגע מזכוכית בעבודה, אך הביטוח הלאומי סירב לשלם לו כי רואה החשבון לא העביר את האישורים הנדרשים - הוא זכה בבית הדין האזורי, אך בית הדין הארצי הפך את ההחלטה וקבע: הטעויות של רואה החשבון הן בעיה של המבוטח, לא של המדינה

אדם שעובד כנגר טען שהיתה זו סטייה קצרה של מאות מטרים בלבד, בזמן שנסע הביתה לבלפורייה מלקוח באשקלון, אבל איכון הטלפון הנייד שלו סיפר סיפור שונה לגמרי, והשופטת לא קנתה את הגירסה שלו

בעלי דירות בחו"ל שילמו לביטוח הלאומי תשלומים שלא היו חייבים בהם, וכל זאת בזמן שהמוסד עצמו ידע על הפסיקה הקיימת בנושא, שלמעשה אוסרת עליו לעשות זאת, והתעלם ממנה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי, "הלכה למעשה מבקש המוסד, אשר לא פעל לשינויה של ההלכה... להתעלם מן ההלכה שנקבעה בפסק דין שאינו לרוחו ולתקוף אותה בדרכים עקיפות"