המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף האחראי על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל, ותפקידו להבטיח רשת ביטחון כלכלית לאזרחים בעתות מצוקה או שינוי במעגל החיים. המוסד גובה דמי ביטוח לאומי מהעובדים, מהמעסיקים ומהעצמאים, ומעביר קצבאות מגוונות - ובהן זקנה, נכות, אבטלה,
ילדים ומזונות.
קצבת הזקנה שמשלם המוסד מהווה נדבך בסיסי בהכנסה של רבים לאחר הפרישה, לצד החיסכון לפנסיה שנצבר במהלך שנות העבודה. לכן, כשמדובר בתכנון פיננסי לגיל השלישי, חשוב לבחון את שני המקורות
יחד - הקצבה הממלכתית והחיסכון הפרטי - כדי לקבל תמונה מלאה של ההכנסה הצפויה בפרישה.
מבחינה כלכלית רחבה, המוסד לביטוח לאומי הוא שחקן ענק במשק, המנהל היקפי כספים אדירים. חלק מעודפי הגבייה מושקעים באגרות חוב ייעודיות של המדינה, ולכן איתנותו הפיננסית ארוכת
הטווח היא נושא לדיון ציבורי מתמשך, על רקע מגמות דמוגרפיות כמו הזדקנות האוכלוסייה. יציבותו נוגעת לכל אזרח, והיא נבחנת גם בהקשר הרחב יותר של שוק ההון והמדיניות התקציבית. מעבר לקצבאות, המוסד ממלא תפקיד
מרכזי גם בזמני משבר לאומי, עת הוא נדרש להעביר פיצויים וסיוע להיקפים רחבים של אזרחים ועסקים, ובכך משמש בולם זעזועים חשוב למשק כולו.
מורה לגיאוגרפיה שפוטר מעבודתו קיבל דמי אבטלה, טס לגרמניה ללוות את בת זוגו בת המקום שהיתה בהיריון בסיכון, ונשאר שם במשך כחצי שנה. כשחזר לישראל חיכתה לו הפתעה לא נעימה בדמות חוב של 31 אלף שקל, ובית הדין לעבודה תמך בביטוח הלאומי לחלוטין
בית הדין לעבודה בנוף הגדליל-נצרת קבע כי הפסקה בין תקופות מילואים שנגרמה מפציעה בשירות לא יכולה לפגוע בגובה התגמול: "אין לראות את ההפסקה בין תקופות המילואים כ'הפסקה בעיסוק' המנתקת את רצף המילואים לצורך חישוב התגמולים, שכן מדובר בהפסקה בשירות שנגרמה כתוצאה
מפציעה במהלך ועקב שירות המילואים"
בית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל-נצרת דחה את תביעותיו של בוריס לטר, עו"ד במקצועו, שניהל נגד המוסד לביטוח לאומי סדרה של הליכים סוערת בעניין הבטחת הכנסה - חלקה בשם עצמו וחלקה בשם הוריו הקשישים
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את תביעתה של רבקה חיימוב, שטענה שלא ידעה על חוב דמי ביטוח שנוצר לה כעצמאית. השופטת רחל בר"ג-הירשברג: "לא ניתן לרכוש ביטוח לאחר שהתרחש האירוע המזכה"
אחרי הזינוק שנרשם ב-2024, נתוני הביטוח הלאומי מצביעים על ירידה במספר הישראלים שביקשו להפסיק את תושבותם בישראל מיוזמתם. ב-2025 הוגשו 6,651 בקשות יזומות לניתוק תושבות, לעומת 7,756 בשנה הקודמת. גם בקרב עולים חדשים נרשמה ירידה בולטת, בעוד שקבוצות הגיל שמובילות
את הבקשות נותרו כמעט ללא שינוי - בעיקר בני 31 עד 50
אדם עם 100% נכות נלחם במשך שנים כדי לקבל קצבה ברמה ג'. כשהתגלה שאגף השיקום הנחה את עובדיו - בהתייעצות עם הלשכה המשפטית - לחזור בהם מהמלצתם ולהוריד לו את הדרגה, השופטת לא נתנה לזה לעבור
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי אשה שעבדה בחברה של בעלה יותר מ-20 שנה, פעלה כ"בעלת שליטה בעקיפין" ולא כעובדת שכירה. בין השאר, התברר שלבעל לא היה כרטיס אשראי, והוא השתמש בזה של העסק לצרכים פרטיים - וההוצאות האלה קוזזו מהשכר של אשתו דווקא
אשה צעירה תבעה דמי לידה מהביטוח הלאומי לאחר שעבדה כשכירה בעסק של בעלה בבני ברק. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי: לא הוכח "גרעין מהותי" של יחסי עבודה, והתביעה נדחתה
בית הדין לעבודה דחה את תביעתו של עובד שנפגע בתאונת עבודה ב-2020 ותבע דמי פגיעה מביטוח לאומי. למרות מצוקה אישית קשה וטיפול בבנו החולה, נקבע כי סעיף 296 לחוק הוא הסדר מהותי שלא ניתן לעקוף, גם במקרה כמו שלו
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה תביעה של ראש צוות בחברת בנייה שביקש להכיר בפגיעותיו בגב ובברך כפגיעות בעבודה בדרך של מיקרוטראומה. בית הדין קבע כי עבודתו היתה מגוונת מדי ולא כללה תנועות חוזרות ונשנות כפי שדורש החוק: "אין בכוחה של עבודה פיזית, קשה ומאומצת
ככל שתהיה, להפוך את המאמץ הפיזי למיקרוטראומה"