תעודות סל היו מכשיר פיננסי סחיר שעקב אחר מדדי מניות, סחורות ומטבעות, ואפשר למשקיעים חשיפה פסיבית לסל נכסים דרך נייר ערך אחד. המכשיר היה נפוץ מאוד בשוק ההון הישראלי ושימש ככלי מרכזי להשקעה עוקבת מדד.
בשנת 2018 הוחלף מבנה תעודות הסל בישראל בקרנות
סל, בעקבות רפורמה שנועדה להתאים את המכשירים לסטנדרט הבין-לאומי ולהפחית את הסיכון למשקיעים. ההשקעה הפסיבית עוקבת המדדים נותרה פופולרית בזכות דמי ניהול נמוכים ופיזור רחב על פני מרכיבי המדד.
המעבר מתעודות סל לקרנות סל בישראל נועד להתאים את המכשירים לסטנדרט
הגלובלי של קרנות עוקבות מדד, ולהפחית את הסיכון שנבע מהתחייבות המנפיק לתשואת המדד. ההשקעה הפסיבית ממשיכה לצבור פופולריות בזכות דמי ניהול נמוכים, פיזור רחב ושקיפות, והיא מהווה חלופה נפוצה לניהול אקטיבי של תיק ההשקעות.
ההשקעה עוקבת המדדים היא נדבך מרכזי
בשוק ההון ומאפשרת חשיפה למסחר במניות בבורסת תל אביב ובחו"ל. התגית מרכזת מידע על השקעה
פסיבית, מדדים וקרנות עוקבות.
בדוח המדיניות המוניטרית שהוגש לפרלמנט בסיאול מצביע הבנק המרכזי על תעודות סל ממונפות ועסקאות החלף שנסחרות מחוץ למדינה על סמסונג ו-SK הייניקס, ומזכיר קרן גידור אמריקאית שהפעילה מינוף של עד פי ארבעה במניות הזיכרון. איך צינור שיושב בהונג קונג ובניו יורק
מגיע עד לתשואה של החוסך הישראלי
השקעת ערך היא שיטת ההשקעה המועדפת על גדולי המשקיעים בהיסטוריה, אבל בשנים האחרונות גם היא נפלה קורבן לדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה הגדולות; האם ההיסטוריה תחזור על עצמה והשקעות הערך יחזרו לשלוט בעולם ההשקעות?
פקטור הצמיחה הוכיח את עצמו בשנים האחרונות ככזה שנותן ערך מוסף על פי רוב על פני המדדים המסורתיים, אך שימו לב לחוסר הגיוון בתעודות המניות הגדולות ולירידות החדות יותר בשנים הרעות
תעודות הסל המשתמשות בפקטור המומנטום מנסות לבחור את המניות או הסקטורים שנמצאים בתקופה טובה, מתוך הנחה שהיא תמשך עוד תקופה נוספת; אילו תעודות סל פועלות בשיטה זו, והאם זה מצליח להם?
להבדיל מהמדדים הרגילים, מדדים במשקל שווה נותנים לכל מניה במדד משקל שווה, מה שתורם לגיוון ההשקעה - מהם היתרונות והחסרונות שבהשקעה במדדים כאלה, והאם הם נותנים תשואה עודפת לאורך זמן?
תעודות הסל "סמארט בטא" הן תחום שצומח במהירות ומציע מגוון רחב של אפשרויות; הן פועלות על פי כלל השקעה מסוים שאמור להעניק "בטא" סוג של יתרון על השוק - האם הן באמת מצליחות להעניק את היתרון הזה? כתבה ראשונה בסדרה
הבנקים וחברות הנדל"ן בעיקר, וגם חברות הביטוח והחברות הממשלתיות הן המנפיקות הגדולות בבורסה בתל אביב. לכן, ישנם מדדי אג"ח ייעודיים לסקטורים האלו בפני עצמם או בשיתוף. השבוע נסקור את כל המידע על המדדים הללו; וגם - מה ניתן ללמוד על ציפיות האינפלציה מהשוואה בין המדד הצמוד לשקלי?
לא מעט מנהלי השקעות סבורים שנוצרה הזדמנות בתחום אגרות החוב בכלל והאג"ח הממשלתי בפרט - מהם המדדים המרכזיים בתחום? אילו תשואות הניבו בשנים האחרונות? ואיך ניתן להשקיע בהם?
מדדי הדגל של אגרות החוב הקונצרניות הם מדדי התל בונד 20, 40 ו-60; ממה מורכבים המדדים הללו? מהם מכשירי ההשקעה הפאסיבים העוקבים אחריהם? ובעיקר - איזה מדד נתן תשואות טובות יותר בשנים האחרונות?
מדד ה-S&P 500 צובר אהדה, ובשתי הכתבות הבאות נבדוק איך יכולים המשקיעים הישראלים להיחשף אליו; בעוד תעודות הסל הגלובליות גובות פחות מעשירית אחוז, הקרנות האקטיביות הישראליות גובות בין 1% ל-3% - האם הן מצדיקות את דמי הניהול הגבוהים?