תקציב הביטחון הוא חלק מתקציב המדינה המוקצה למערכת הביטחון – צה"ל, משרד הביטחון וגופי הביטחון הנוספים. בישראל מדובר באחד מסעיפי ההוצאה הגדולים והמשמעותיים בתקציב, המושפע ממצב הביטחוני, ממלחמות וממבצעים צבאיים, וכן מהסיוע הביטחוני האמריקאי הניתן לישראל.
גובה תקציב הביטחון ואופן הפיקוח עליו נמצאים בלב דיון ציבורי מתמשך, שכן הוא משקף איזון בין צורכי ביטחון לבין הוצאות אזרחיות כמו חינוך, בריאות ורווחה. בשנים של לחימה ביטחונית ומלחמות נוטה תקציב הביטחון לגדול משמעותית, דבר המשפיע על הגירעון התקציבי ועל סדרי
העדיפויות הלאומיים.
נתניהו אישר מתווה פשרה בין האוצר למשרד הביטחון: 12 מיליארד שקל יועברו מיידית, עוד 3 מיליארד שקל עד סוף השנה, ועד 25 מיליארד שקל נוספים ייבחנו בהמשך. הרפורמה באגף השיקום, שעלותה 2.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה, נשארת בחוץ
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
בדיון בכנסת נציגי משרד האוצר ציינו כי 4 מיליארד השקל שנותרו מ"הקופסא התקציבית" בסך 10 מיליארד שקל ככל הנראה יידרשו במלואם, מה שמצביע על גידול צפוי בגירעון
הסדר העולמי המתחדש מאלץ את אירופה להבין - גם אם באיחור אופנתי - שגם לכיסים העמוקים של הדוד סם יש תחתית. כתוצאה, הגדיל האיחוד האירופי את תקציב הביטחון שלו בצורה ניכרת אך תעשיית הביטחון באירופה לא מצליחה לעמוד בקצב הייצור - כי אין מספיק עובדים מיומנים.
האם אירופה של מחר תהיה מעצמה ביטחונית?