חלוקת רכוש

השופט ירון אלטרזון מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה תביעה של בת שביקשה לבטל מתנה במקרקעין שנתן אביה המנוח לאחיה בלבד. לטענתה, מחצית מהדירה שייכת לאם המנוחה מכוח הלכת השיתוף. השופט קבע כי אף שהאם הביעה בצוואתה מורת רוח מהעברת הזכויות, היא ידעה על כך במשך שנים, לא פעלה כדי לשנות זאת, השלימה עם המצב - וויתרה למעשה על זכויותיה

איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן

בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל דחה את תביעתו של גבר שביקש לחייב את זוגתו לשעבר בתשלום של כ-160 אלף שקל בגין שימוש בדירת המגורים המשותפת. השופט מחמוד שדאפנה קבע כי מאחר שהגבר הורחק בצו הגנה בעקבות אלימות, ובהמשך בחר מרצונו לשכור דירה אחרת ולא ביקש לשוב לביתו - הרי שהוא ויתר למעשה על זכותו לדמי שימוש. "התובע יצר מצג של ויתור, הן במשתמע והן בהתנהגותו", כתב השופט

דרמה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד: השופטת קבעה כי דירה שרשומה על שם האשה, שייכת למעשה לבעל, לאחר שהתברר שהועברה על שמה רק לצובמקרה אחררך קבלת משכנתא. מנגד, הדירה המשותפת שבה חיו יחד במשך שנים רבות תוכר כנכס משותף שיחולק ביניהם בחלקים שווים. פסק הדין חושף סיפור חיים זוגי ארוך ומורכב, הכולל קשר שנמשך עשרות שנים, רכישת נכסים משותפים, טענות לשיתוף כלכלי והכרעה עקרונית בשאלת הבעלות בדירת מגורים

אשה שטענה כי סבלה מדלקת מוח שפגעה בכשירותה בעת החתימה על הסכם הגירושים מול בעלה לשעבר, ביקשה לבטל את ההסכם שנתיים לאחר שנחתם. בית הדין הרבני קבע כי היתה בדעתה בעת החתימה וכי תביעתה נועדה בעיקר לשפר את תנאי המזונות והעסק. השופטים חייבו אותה לשלם 25 אלף שקל הוצאות משפט - 20 אלף שקל לבעלה ו-5,000 שקל לאוצר המדינה

איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש

ארבע שנים לאחר שאישר בבית המשפט הסכם גירושים, ניסה גבר לבטל אותו בטענה שבעת החתימה הוא היה במצב נפשי קשה, לא הבין את משמעות ההסכם ונפגע ממנו כלכלית. השופטת קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה את טענותיו וקבעה כי מדובר בניסיון מניפולטיבי לשנות בדיעבד הסכם תקף. לדבריה, התובע תפקד באותה תקופה באופן מלא, נשא בתפקיד ביטחוני בכיר ואף היה חד ומרוכז בעדותו

שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי הימלטות הבעל מן הארץ תוך ניתוק קשר עם ילדיו והפסקת התמיכה הכלכלית והותרת האשה לשאת בכל העול הכרוך בכך, מהווים "נסיבות חריגות במיוחד" המצדיקות להעניק לאשתו 60% מתמורת מכירת הדירה המשותפת. בהחלטה חריפה בחומרתה קבע השופט כי, "העלמותו החד-צדדית של המשיב באמצע ההליך היא מקוממת, מכעיסה וחסרת תום לב משווע"

בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים

האם פרידה בין בני זוג עלולה להכניס פרויקט פינוי-בינוי או תמ"א לסחרור? מה קורה כשאחד הצדדים מתנגד לחתום, כיצד מתמודדים עם בן זוג שלא רשום בטאבו, ואילו זכויות יכולות לצוץ דווקא אחרי מותו של אחד מבני הזוג? מקרים שנדונו בבתי המשפט ובערכאות הרבניות מגלים עד כמה הסוגיה רגישה ואיך היא עשויה להכתיב את קצב ההתקדמות של פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים