חלוקת רכוש

ארבע שנים לאחר שאישר בבית המשפט הסכם גירושים, ניסה גבר לבטל אותו בטענה שבעת החתימה הוא היה במצב נפשי קשה, לא הבין את משמעות ההסכם ונפגע ממנו כלכלית. השופטת קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה את טענותיו וקבעה כי מדובר בניסיון מניפולטיבי לשנות בדיעבד הסכם תקף. לדבריה, התובע תפקד באותה תקופה באופן מלא, נשא בתפקיד ביטחוני בכיר ואף היה חד ומרוכז בעדותו

שופט בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי הימלטות הבעל מן הארץ תוך ניתוק קשר עם ילדיו והפסקת התמיכה הכלכלית והותרת האשה לשאת בכל העול הכרוך בכך, מהווים "נסיבות חריגות במיוחד" המצדיקות להעניק לאשתו 60% מתמורת מכירת הדירה המשותפת. בהחלטה חריפה בחומרתה קבע השופט כי, "העלמותו החד-צדדית של המשיב באמצע ההליך היא מקוממת, מכעיסה וחסרת תום לב משווע"

בני זוג מבאר שבע נישאו ב-2008, גידלו יחד שני ילדים על הרצף האוטיסטי, ובשנים האחרונות התגרשו. האשה, שלא עבדה מחוץ לבית והשקיעה את זמנה בטיפול בילדים, טענה לאיזון רכוש לטובתה ביחס של 25%-75%. בית המשפט דחה את דרישתה אך קבע כי הבעל, מהנדס בכיר שהגיע לתפקיד בכיר מאוד, יעביר לידיה 190 אלף שקל בשל הפערים הכלכליים שנוצרו ביניהם לאורך השנים

האם פרידה בין בני זוג עלולה להכניס פרויקט פינוי-בינוי או תמ"א לסחרור? מה קורה כשאחד הצדדים מתנגד לחתום, כיצד מתמודדים עם בן זוג שלא רשום בטאבו, ואילו זכויות יכולות לצוץ דווקא אחרי מותו של אחד מבני הזוג? מקרים שנדונו בבתי המשפט ובערכאות הרבניות מגלים עד כמה הסוגיה רגישה ואיך היא עשויה להכתיב את קצב ההתקדמות של פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים

אשה טענה כי חתמה על הסכם גירושים שמנשל אותה מדירת המגורים והרכב תחת לחץ, איומים ומניפולציות מצד בעלה לשעבר. השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי לא הובאו ראיות משכנעות לכפייה או לעושק, וכי ההסכם נחתם לאחר משא ומתן, הוחלפו טיוטות ואושר פעמיים בבית המשפט. נקבע כי מתחים ולחצים הם חלק בלתי נפרד מהליך פרידה, ואין בהם כשלעצמם כדי לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין

כמה שנים אחרי הדיון על הסכם הגירושים חזרה האשה לבית הדין - הפעם עם בקשה לבטל את ההסכם שעליו חתמה. היא טענה שנעשקה, שהוטעתה, שלא הבינה את משמעות ההסכם ושחתמה עליו תחת לחץ נפשי. הסעיף העיקרי שעמד במוקד המחלוקת נגע כאמור לזכותו של הבעל לרכוש את הדירה המשותפת במחיר שייקבע לפי שמאות במימוש מהיר. לדברי האשה, הסעיף פוגע בזכויותיה באופן חמור

אחרי שנים של דיונים, הגיע באחרונה המקרה המסקרן להכרעה, שכעל הכף עמדו עשרות מיליוני דולרים. פסק הדין שפורסם חושף כיצד נבנתה התוכנית הסבוכה - נאמנויות זרות באיים הקריביים, חברות מדף באירופה, חשבונות בנק בשווייץ ובגרנזי, ומסמכים רבים עליהם חתומים בני הזוג, לא פעם תוך טענות מצד האשה כי כלל לא הבינה את משמעותם. במהלך עדותו, התברר כי האיש שיקר בנוגע לשאלות מהותיות

לפי הפסיקה החשובה, כשבן זוג שותף פעיל ומשמעותי בהשבחת נכס שהוענק במתנה לבן זוגו, יש לראות בנכס כולו, לרבות מרכיביו המקוריים, ככזה הנתון לשיתוף. בכך, נשברה אחת מן ההבחנות הדקות אך הדרמטיות שהתקיימו עד כה בדיני המשפחה. "העובדה שהתוצר המושבח הורתו במתנה, אינה מלמדת כשלעצמה על היעדר כוונת שיתוף ברכיב שניתן במתנה", נכתב בפסק הדין

בני זוג לשעבר, שנישאו ב-2016 והתגרשו ב-2023, ניהלו עד לאחרונה מאבק סביב הבית שבו חיו וגידלו את בנם המשותף הקטן. מכירת בית הוריה, הניבה לאשה ירושה של 1.55 מיליון שקל. על רקע המצב הרעוע של הזוגיות, היא ביקשה לרכוש לה ולבנה דירה שתהיה שלה בלבד, כאמצעי להבטחת עתידה הכלכלי. האיש ביקש להצטרף לעסקה, והיא ניאותה, בכפוף לכך שייחתם הסכם ממון ברור שיבטיח שהדירה לא תהפוך לנכס משותף

התובעת והנתבע ניהלו משק בית משותף במשך עשר שנים. לדבריה, היא העבירה אליו סכום של 100 אלף שקל ב-2013 לטובת רכישת מחצית הדירה, ועוד 70 אלף שקל כעבור כמה שנים - לטענתה, כהשקעה נוספת, בדירה או ברכב שנרכש במסגרת הזוגיות. הנתבע טען שמעולם לא היה מדובר ביחסים מחייבים, ושהכספים ניתנו כהלוואה, והושבו במלואם. בנוסף, האשה נרשמה ב-2017 להגרלת דירה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן - תוכנית שנועדה לאנשים חסרי דירה