משרד האוצר הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. הוא אחראי על הכנת תקציב המדינה וניהולו, על מדיניות המסים, על ניהול החוב הציבורי ועל השכר במגזר הציבורי. אגפי המשרד, ובראשם אגף התקציבים,
החשב הכללי ורשות המסים, מתווים חלק גדול מהמדיניות הפיסקלית שמעצבת את סדר היום הכלכלי.
החלטות המשרד בנוגע לגובה ההוצאה הממשלתית, לגירעון וליעדי המס משפיעות על היקף הגיוסים בשוק האג"ח, על ריבית המשק ועל דירוג האשראי של ישראל. משום כך עוקבים גורמים בשוק ההון אחר הכרזות המשרד, אחר תחזיות ההכנסות שלו ואחר ההתפתחויות בהליך אישור התקציב בכנסת.
שר האוצר והצוות המקצועי במשרד מובילים גם רפורמות מבניות בענפים מרכזיים, בהם דיור, אנרגיה ותחרות. צעדים
אלו נועדו להשפיע על יוקר המחיה ועל צמיחת המשק, והם ניצבים לא אחת במוקד הדיון הכלכלי הציבורי.
47.5% ממי שמכרו דירה להשקעה בתוך חמש שנים יצאו בהפסד, אחרי מס רכישה של כ-8% ושאר עלויות העסקה. מנגד, השכירות של 3%-4% בשנה, שברוב המקרים פטורה ממס, לא נכנסה לחישוב ומשנה חלק מהתמונה. בדרום שיעור ההפסד מגיע ל-62%, ובהחזקה של יותר מ-30 שנה הוא נמוך מ-2%
כ-80 אלף רכבים היברידיים נטענים צפויים להימסר השנה. באוצר בודקים את הרגלי הטעינה של הנהגים, והמסקנות עשויות להביא לצמצום הטבות המס, להתייקרות מכוניות ולתוספת מס לעובדים שמקבלים רכב מהעבודה
התחזית ל-2026 עלתה בנקודת אחוז לעומת ההערכה הקודמת, וב-2027 צופה הקרן צמיחה של 4.4%; ישראל מקדימה את דנמרק, דרום קוריאה ופולין בקצב הצפוי השנה, מנגד, פיץ' מותירה את דירוג האשראי על A עם תחזית שלילית ומזהירה כי חוסר הכרעה בבחירות עלול לעכב צעדים לצמצום
הגירעון, בזמן שהחוב הציבורי צפוי להמשיך לעלות
עסקת המסוקים שכבר נחשבה לאבודה חוזרת למסלול בעקבות פתרון מימון של כמיליארד שקל. רוב הכסף יגיע מתקציבים עתידיים שיועדו לחברה הערבית, ובמקביל אושר קיצוץ רוחבי של כ-2.6 מיליארד שקל. מה ישראל מקבלת, למה העסקה כמעט נפלה, והאם מסוקים הם עדיין הפתרון המתאים
בעידן הרחפנים?
שלוש ארכות מוושינגטון לא הספיקו: ההזמנה של 12 מסוקי אפאצ'י פקעה ב-7 באוקטובר, אחרי שהאוצר ומשרד הביטחון לא הסכימו על המימון. בסכנה עכשיו גם עסקאות של מטוסי תדלוק ומסוקי תובלה בכ-1.5 מיליארד דולר
משרד האוצר בוחן פטור ממס רווחי הון שיכול לחסוך ליזמים מיליוני שקלים באקזיט; המטרה היא להשאיר בישראל חברות ומייסדים שנמשכים להטבות בארה"ב. במקביל, באוצר שוקלים דווקא להעלות את המס על אופציות לעובדי ההייטק
בספטמבר נרשם גירעון של 10.1 מיליארד שקל, והגירעון ב-12 החודשים האחרונים נותר יציב על 3.2% מהתוצר, הרחק מתחת ליעד של 4.9%. מתחילת השנה הגירעון עומד על 29.5 מיליארד שקל, לעומת 56.3 מיליארד אשתקד. הסיבה כפולה: גביית המסים, ובעיקר המסים משוק ההון ומחברות,
מזנקת, בזמן שהממשלה מבצעת רק כ-70% מתקציב ההוצאות שלה. ברבעון האחרון הפער הזה עשוי להתחיל להיסגר
נטפליקס היא רק השם: המס חל על כל שירות דיגיטלי שחברות זרות מוכרות לצרכנים פרטיים בישראל, מסטרימינג ומוזיקה ועד אפליקציות, משחקים ומנויים לכלי AI. באוצר מחזירים אותו לשולחן על רקע החשש מירידה בהכנסות ממסים בעידן הבינה המלאכותית, והוא עשוי להכניס כ-550 מיליון
שקל בשנה
שישה מעשרת הגמלאים עם הקצבאות הגבוהות בשירות הציבורי הם שופטים ודיינים, והקצבה הגבוהה ביותר מגיעה ל-99,541 שקל בחודש. גמלאית הוראה מקבלת בממוצע 7,865 שקל, וההתחייבות של המדינה לפנסיה התקציבית הגיעה ל-723 מיליארד שקל. כל הנתונים מהדוחות הכספיים של המדינה
ל-2025
אדיר קפיטל וסלינג קפיטל זכו במכרז של משרדי האוצר והביטחון להקמת קרנות שישקיעו בחברות דיפנס-טק; הקרנות יקבלו ערבות מדינה, יגייסו משקיעים פרטיים ויתמקדו בטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות ובחיזוק הייצור בישראל