דונלד טראמפ הוא נשיא ארצות הברית, ודף התגית מרכז סיקור של אמירותיו והחלטותיו והשפעתן הכלכלית הרחבה. מדיניותו בתחומי הסחר, המיסוי, הרגולציה ומדיניות החוץ משפיעה במישרין על הכלכלה האמריקאית ועל השווקים הגלובליים. הכתבות בדף עוקבות אחר האופן שבו צעדיו
בתחומי המכסים, יחסי הסחר עם מדינות שונות, הסכמי הסחר הבינלאומיים והגישה כלפי ענקיות הטכנולוגיה משפיעים על השווקים הפיננסיים, על מגמות המסחר ועל סנטימנט המשקיעים בעולם.
החלטות מדיניות בתחום הסחר והמכסים משפיעות באופן ישיר על מדדי המניות, על שערי המטבעות
ועל שוק האג"ח האמריקאי והגלובלי. הסיקור בדף עוסק בהשלכות של מהלכים אלו על וול סטריט ועל התנהגות המשקיעים בשווקים העולמיים. תנודות בעקבות הכרזות מדיניות והצהרות נחשבות לגורם משמעותי בהתנהגות השווקים
בטווח הקצר והבינוני, ומחייבות מעקב צמוד מצד גופים פיננסיים, קרנות וחברות המושפעות ממדיניות הממשל. גם השפעות עקיפות, כמו יחסי המסחר בין ארצות הברית לסין ומדיניות הרגולציה כלפי ענקיות הטכנולוגיה, מקבלות ביטוי בתנועת השווקים ובהחלטות ההשקעה של גופים מוסדיים.
מדיניות הסחר וההשקעות משפיעה גם על ענפים ספציפיים, ובכלל זה תחום השבבים ותעשיית הטכנולוגיה, לצד השפעה על סביבת הריבית ועל מגמות האינפלציה
במשק האמריקאי. עבור משקיעים ועוקבים אחר השווקים, דף התגית מספק נקודת מבט מרוכזת על ההשלכות הכלכליות של פעילות הנשיא ושל מדיניות הממשל האמריקאי על הכלכלה הגלובלית, על ענפי המפתח ועל כיווני המסחר האפשריים בשווקים המרכזיים.
הנשיא כתב ברשת החברתית שלו שחוות שרתים חדשות חייבות לייצר חשמל עצמאית, למכור את העודפים לרשת ולשלם מעין דיבידנד לקהילות. בפועל עדיין חסר צו או כלל מחייב, ובקיאים בתחום מזכירים שהסמכות בנושא נמצאת בעיקר בידי המדינות
מחיר הסולר בארה"ב שבר שיא של 6.528 דולר לגלון, וטראמפ תמך באיסור יצוא. השוק כבר מתמחר את התוצאה: בתי הזיקוק עשויים לקצץ 12% מהפעילות, והפער בין WTI לברנט הגיע ל-12 דולר לחבית. למה הנפט האמריקאי הזול לא יוצא החוצה, ומה זה עלול לעשות למחירי הבנזין
המיזם של משפחת טראמפ כבר הכניס מאות מיליוני דולרים, והמטבע USD1 הגיע להיקף של מיליארדים; מערכת ההלוואות כבר פועלת, אבל האפליקציה וכלי ההמרה עדיין לא הושקו וחלק מהתוכניות מתעכבות
הנשיא הודיע בסוף השבוע על הקמת גוף שילווה את בניית תשתיות הבינה המלאכותית ועל מינוי אחראי לתחום, ימים ספורים אחרי שראש אנתרופיק קרא להאט את קצב הפיתוח. טראמפ העריך שהתחום עשוי להגיע לכרבע מהתוצר האמריקאי, והפגישה עם שי בשבוע הבא תעמיד את המרוץ מול סין
במרכז
נשיא ארה"ב איים ב"מכסים כבדים" ואף בהגבלת הסחר עם אירופה אם המהלך להפיכת קנדה ל"חברה שותפה" באיחוד ייתפס בעיניו כעוין. מאחורי העימות עומדת התקרבות מהירה בין בריסל לאוטווה: הסחר ביניהן כבר חצה 130 מיליארד אירו בשנה, קנדה נכנסה למנגנון הרכש הביטחוני SAFE
והצדדים מקדמים שיתוף פעולה בטכנולוגיה, אנרגיה, מינרלים קריטיים ו-AI
הבנק המרכזי העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז לטווח של 3.75%-4%, בהחלטה פה אחד. הזינוק במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה עם איראן והאינפלציה העיקשת החזירו את הפד למסלול של הידוק מוניטרי, בזמן שטראמפ ממשיך לדרוש דווקא הורדת ריבית
ה-EPA מבטל את התקנות שהקשיחו את דרישות הפליטה מתחנות פחם וגז, במהלך שממשל טראמפ מציג כחיסכון של יותר מ-300 מיליארד דולר וכדרך להוסיף במהירות כושר ייצור חשמל - דווקא כשהביקוש מצד דאטה סנטרים ו-AI מזנק
הנשיא צופה ירידה חדה במחירי הנפט עם סיום הלחימה, אך קושר את העיתוי לבחירות האמצע בנובמבר; כדי שההוזלה תגיע לצרכנים, נדרשת גם חזרה של המכליות ושל אספקת הדלקים
ארה"ב מטילה עוד ועוד סנקציות על בנקים, חברות וסוחרים שמעבירים כסף לאיראן, אבל נמנעת בינתיים מהצעד שיכול לפגוע באמת בצינור הכסף של טהרן - סנקציות על בנקים סיניים גדולים שמממנים את רכישות הנפט. זה יכול ללחץ כבד מאוד על איראן, אבל גם לפתוח חזית כלכלית
מול בייג'ין בדיוק כשמחיר הנפט הגיע כבר ליותר מ-100 דולר
הנשיא האמריקאי קושר את התשלום לניצחון הרפובליקאים בבחירות האמצע ומבטיח שהכסף יישאר בתוך ארה"ב. התוצאה עשויה להיות זינוק בצריכה, תוספת של כ-0.5% לאינפלציה, ריבית גבוהה יותר והגדלה נוספת של החוב שכבר חצה 40 טריליון דולר
הנשיא האמריקאי מבהיר שהיה מקבל את אותה החלטה גם היום, ודוחה את הטענה שהמערכה תפגע ברפובליקנים בבחירות האמצע; שר האוצר בסנט מסמן סנקציות על בנק גדול נוסף ביום שני, בזמן שברנט נסחר מעל 108 דולר לחבית והתשואה האמריקאית ל-10 שנים מתקרבת ל-5%