דיני ירושה ועיזבון

היא הסבירה בצוואה בדיוק ובפירוט למה השבעה לא יקבלו כלום. המנושלים טענו להשפעה בלתי הוגנת של הילדים שכן זכו, אבל השופטת לא קנתה את זה והדפה את טענותיהם

האם בנה של קשישה בת 86 והנוטריון פעלו ביחד? בית המשפט מצא חשדות חמורים כלפיהם, ופסל צוואה שבה היא נישלה שני בנים אחרים שלה, והורישה הכל לילדיו של הבן שבמרכז התביעה

16 שנה אחרי חתימת ייפוי הכוח הבלתי חוזר, בית משפט לענייני משפחה פסק כי המסמך לא מהווה עסקת מקרקעין מחייבת, והתובעת חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 40 אלף שקל

המנוחה העדיפה את השכן שטיפל בה לאורך השנים על פני בתה, שגרה רק 130 מטר ממנה, אך לא ידעה על האשפוז האחרון שלה ואף פלשה לדירתה לאחר מותה. המומחה מטעם בית המשפט קבע שהיא היתה כשירה לצוות, והסרטון מעריכת הצוואה הכריע

מומחה רפואי קבע שהמנוחה סבלה מירידה קוגניטיבית בינונית במועד עריכת הצוואה, ובית המשפט מצא חשד למעורבות יתרה של הבן בעריכתה. לדברי השופטת, "אם עורכת הצוואה לא ידעה להסביר לבית המשפט את הוראות הצוואה שהיא עצמה כתבה, כיצד הסבירה למנוחה את הוראות הצוואה? כיצד היא מצהירה שהמנוחה הבינה את משמעות הצוואה?"

שנים אחרי שהעביר דירה במתנה לבתו ולחתנו תמורת הבטחה לטפל בבתו הנכה, ניסו ארבעת ילדיו האחרים לבטל את העסקה בטענה שהאב היה במצב רפואי ונפשי קשה בזמן החתימה, נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת ובעלה, ולא היה כשיר לחתום על הסכם כה מהותי. בית המשפט: "לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת"

צו קיום צוואה שניתן לטובת נכדים בוטל שנים לאחר מכן, לאחר שהתברר כי ילדי המנוח כלל לא עודכנו על ההליך. בית המשפט קבע כי הצו ניתן מבלי שניתנה להם הזדמנות להתנגד, בתקופה שבה הם היו שקועים במאבק מורכב להשבת אמם הקשישה מצרפת ובשיקומה הרפואי והנפשי

עורכת דין דתייה נפטרה בלי צוואה ובלי ילדים, וחלק מבני המשפחה רצו להותיר את בן זוגה מחוץ לעיזבון בטענה ש"לעולם לא היתה חיה בחטא". אלא שהראיות הצביעו על זוגיות של יותר מ-20 שנה, כולל מגורים משותפים, מיטה זוגית, מסמכים משפחתיים ואפילו טיוטת צוואה שבה נכתב עליו במפורש "בתוקף היותו בן זוגי". השופט יהורם שקד קבע: מדובר בהליך שנוהל בחוסר תום לב קיצוני

חולה סופני שנישל את ילדיו בצוואה לטובת אחותו, שינה את דעתו כמה ימים לפני מותו וביקש להוריש הכל לבנו. בקשתו לא הועלתה על הכתב, האם היא תקפה?

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קיבל את התנגדות המדינה וקבע כי קשיש ערירי בן 80 לא היה כשיר לערוך את הצוואה, וכי המטפלת שלו - הזוכה היחידה - הפעילה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בעריכתה. פסק הדין שופך אור על מקרה חריג, שבו המדינה עצמה התערבה כדי להגן על עיזבון של אדם חסר ישע