מחר, יום שני (ה-15.4) יתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש מארס. להערכתנו, המדד צפוי לעלות ב-0.3% (זהו גם קונצנזוס האנליסטים בשוק). העלייה במדד תגיע לאחר ירידה מצטברת של 0.2% בחודשים ינואר - פברואר. המדד מגלם את שיעור השינוי בעלות "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שחל במשך התקופה (חודש, שנה וכו') והוא מושפע מגורמים עונתיים. המדד הקרוב צפוי לשקף בין היתר עלייה עונתית בשכר הדירה, התייקרויות עונתיות בנסיעות לחו"ל ובהבראה ונופש ומנגד, ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה. גורמים נוספים (לא עונתיים) שישפיעו על המדד הינם, עלייה במחירי המזון (ללא הפירות והירקות) ועלייה במחירי הדלק (בראשית מארס). באופן כללי, בחודשים מארס - אפריל נרשמת אינפלציה גבוהה, כאשר הממוצע ההיסטורי (2002-2012), מצביע על אינפלציה מצטברת של 1.1%. בהקשר זה נאמר, כי לקראת מדדי אביב הביקוש לאג"ח צמודות בדרך כלל עולה. נציין כי האינפלציה ב-12 חודשים אחרונים צפויה לעמוד על 1.4%, דהיינו פעם שישית ברציפות מתחת למרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל (2%). בהקשר זה חשוב לזכור כי התפתחות המחירים בחודשים האחרונים מצביעה על ירידה משמעותית בסביבת האינפלציה ועקבית עם הצמיחה המתונה במשק, ואינה מהווה אתגר עבור המדיניות המוניטארית של בנק ישראל. למחרת, ביום שלישי (16.04) יתפרסם בארה"ב מדד התחלות הבניה - אינדיקטור חשוב לפעילות בשוק הנדל"ן. מעבר לכך, להתחלות הבנייה ישנה השפעה על שוק התעסוקה והצריכה הפרטית, בפרט על צריכת מוצרי בני קיימא (מוצרי חשמל וריהוט) בשלב האכלוס. בנוסף, ישנה השפעה חיובית על תקציב המדינה, באמצעות גידול בהכנסות ממסים מחד, וירידה בתשלומי האבטלה, מאידך. הנתון האחרון (לחודש פברואר) הצביע על קצב שנתי של 917 אלף בתים חדשים שהוחל בבנייתם. נדגיש כי היזמים לא יחלו בתהליך בניה של בית חדש אם הם אינם בטוחים שיצליחו למכור אותו. כך לדוגמא, במשבר של 2008 ירד היקף התחלות הבנייה משיא של 2.27 מיליון (בתחילת 2006) ל-478 אלף בלבד (אפריל 2009). כיום על רקע ההתאוששות, כאמור, הנתון קרוב למיליון, כאשר צפי האנליסטים לחודש מארס הינו 932 אלף בתים חדשים. לנתון גבוה מכך תהיה השפעה חיובית על שווקי המניות, ולהפך. חשוב להדגיש כי ההשפעה של המדד על תשואות האג"ח הממשלתיות, הפוכה מהשפעתו על מחירי המניות. כאשר הנתון מאכזב, השוק צופה כי הפד ימשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה באמצעות רכישות אג"ח ממשלתית ושמירה על הריבית הנמוכה. כתוצאה מכך עולה הביקוש לאג"ח ממשלתית והתשואות יורדות.