התיק

זוג עובדי הייטק בני 26 עם 500,000 שקל - כך נחלק את תיק ההשקעות

אבי חי חדד, יועץ השקעה בבנק דיסקונט בסניף מבשרת ציון, מתייחס לחלוקת התיק הנכונה כעת עבור זוג צעיר שעובד בהייטק ויש לו 500 אלף שקל להשקעה

בניית תיק השקעות לזוג צעיר שהגיע לפגישה לפני כשבועיים לבניית תיק השקעות בסך 500,000 שקלים.

פרופיל הלקוחות: זוג צעיר בני 26 עובדי הייטק עם משכורות נטו של 25,000 שקל והוצאות של כ-14,000 שקלים, ללא דירה בבעלותם וללא ילדים עדיין. הבעל עוקב אחר שוק ההון דרך אתרי אינטרנט ועיתונות כלכלית. טווח השקעה כשלוש שנים עם רכיב מניות עד 30% מקסימום

הנחות עבודה: ריבית בנק ישראל כיום היא 2.50%, הערכות של מחלקת מאקרו-כלכלה בבנק דיסקונט 12 חודשים קדימה היא לריבית של 2.9%. שוק המניות נמצא לאחר מהלך עליות חד בשווקי חו"ל, במיוחד בארה"ב, לאור נתונים כלכלים טובים שפרסמו וכן בתמיכת מניית אפל שעלתה כ-50% מתחילת השנה והיא בעלת משקל גדול במדדי המניות המובילים בארה"ב. שוק המניות בארץ לא "השתתף" בראלי לאור מתיחות במישור הגיאו פוליטי (איראן,סוריה) וכן לאור המחאה הציבורית בארץ שצפויה לחזור בקיץ.

חלוקת תיק: 85% אג"ח 15% מניות

מניות:

אנו ממליצים על חשיפה של מחצית מסך החשיפה המקסימלית שהנחו הלקוחות, שכן שוקי חו"ל לאחר מהלך עליות חד, ויש אפשרות למימוש רווחים. בנוסף משבר החובות בגוש האירו שוב בכותרות עם עליית תשואות באג"ח ממשלתית של ספרד ואיטליה, ובארץ חוסר וודאות במישור הגיאו פוליטי.

יש לציין שהלקוחות צפויים לרכוש דירה בשנים הקרובות ולדעתי 30% מניות מהווה רמת סיכון גבוהה עבורם לתקופה זאת. אגב לפני שנה בדיוק החל מהלך ירידות חד מחודש מאי ונתן שוב ביטויי לאמרה " sell in may and go away".

10% מניות בחו"ל:

5% בארה"ב דרך ETF של חברות המייצרות מוצרי צריכה בסיסיים שלצרכים יהיה קשה לוותר עליהם, לכן יהיה רלוונטית בכל מצב שוק (VDC) ועוד

5% נוספים דרך ETF של מניות בשווקים מתפתחים לפיזור (VOW).

ה-ETF המומלצים הינם מומלצים ע"י MORNINGSTAR מחלקת מחקר ואנליזה העובדת בשיתוף מחלקת מחקר של בנק דיסקונט.

אג"חים:

בשל קושי בחיזויי האינפלציה ודי לזכור שלפני כמה חודשים השוק גילם אינפלציה שנה קדימה בסביבות 1.80%, וכיום כ-2.6% כשהמדדים הקרובים צפויים להיות גבוהים. עונתית מדד אפריל גבוה וצפוי להיות כ-0.90%. עקב זאת אנו ממליצים לחלק כ-45% לצמודי מדד וכ-40% לשקלי.

חלק מדדי 45%: בשל תשואה נמוכה מאוד באפיק ממשלתי בטווח קצר אנו ממליצים נטייה לאג"ח חברות עם דירוגי השקעה גבוהים של A+ ומעלה במח"מ עד 3 שנים בשימוש של קרנות המחזיקות אג"ח לפדיון.

חלק שקלי 40%: נטייה לאפיק ממשלתי במח"מ קצר, שכן אם האינפלציה תהיה גבוהה מיעד בנק ישראל, תיתכן עליית ריבית מוקדם מהצפוי, וכן שמירה על רמת סיכון סבירה לאור שימוש יתר באג"ח חברות באפיק צמוד מדד.

ללקוחות יתרה פנוייה גבוהה ועדיין ללא ילדים, לכן אנו ממליצים על חיסכון חודשי בגבוה של לפחות 60% מההכנסה הפנוייה הממוצעת להגדלת החיסכון. כמו כן יש להגיע לפגישה נוספת בעוד 3 חודשים, שכן השינויים בשוק דינמיים היום יותר מתמיד לאור חוסר וודאות גבוה.

הכותב הינו אבי חי חדד, יועץ השקעה בבנק דיסקונט בסניף מבשרת ציון.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    תום 09/09/2012 11:26
    הגב לתגובה זו
    זוג ללא דירה עם 500 אלף שקל צריך לקנות דירה וכל עצה אחרת היא לא אחראית. מאז קום המדינה השקעה בדירה מעולם לא הכזיבה.
  • 19.
    אורלי 22/04/2012 09:45
    הגב לתגובה זו
    אולי תעביר לי את הסטואז' ?!
  • 18.
    יקי 19/04/2012 09:05
    הגב לתגובה זו
    יועץ מבריק וחכם
  • 17.
    מושחטים נמאסתם (ל"ת)
    הירשזון 18/04/2012 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    החברים משוק ההון 18/04/2012 12:46
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו יועצים מתוחכמים כמותך
  • יואב 18/04/2012 20:11
    הגב לתגובה זו
    גם אם המציאות תהיה ורודה זה לא יספיק לבית בירושלים
  • 15.
    תמיר 18/04/2012 10:59
    הגב לתגובה זו
    אהבתי את הגישה כל הכבוד שהיועץ יודע לקרוא את המפה ולא ללכת רק עם דעות הבנק שנזכרים מאוחר ,שפו תצליח .
  • 14.
    זה לא VOW אלא VWO (ל"ת)
    עידן, חיפה 17/04/2012 23:08
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    גקו 17/04/2012 21:40
    הגב לתגובה זו
    500000 שח הייתה מחאה??
  • דני 17/04/2012 22:02
    הגב לתגובה זו
    רשם במפורש הגיע שוג עם 500,000 ש" ח. לא נאמר שחסכו יש מבצ שקיבלו מתנהזכו בלוטו מי יודע? אנשיים לא ברורים בתגובות במקום להתיחחס לתוכן מתעסקים בשטויות . כל הכבוד על הטור
  • 12.
    עמית 17/04/2012 21:32
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד יועץ השקעות שלי..... מי יתן ואגיע גם למצב כזה גם מבחינת משכורת וגם מבחינת פאסיבה....
  • 11.
    אסף 17/04/2012 20:06
    הגב לתגובה זו
    אם כל הבילבולי מוח של הכתבה, בסופו של דבר הם יעשו תשואה שקרובה יותר לפק" מ ארוך מועד. איזה מין יעוץ זה לקנות אג" חים ב85% ועוד 15% מניות בחו" ל??? רק כל העמלות שתשלמו על הקנייה והניהול שיגבו ממכם ויצאתם מופסדים. אני הייתי משקיע חצי מהכסף במניות ישראליות חזקות דוגמאת: מלאנוקס, בזק וכדומה. 10% נוספים מהכסף במניות בסיכון גבוהה יותר אך עם סיכוי לעליות משמעותיות: מניות ביוטק ומיכשור רפואי ואו לקנות מדד יתר 50, 20 אחוז הייתי משקיע במניות חו" ל דיבידנט - יש כמה קרנות שמתמחות, 20 אחוזים הנותרים באג" ח מדינה. ככה הסיכוי שתרוויחו גדול יותר, אך הסיכון לא הרבה יותר. גם האג" חים שמוכרים לכם פה, ירדו חזק מאוד בנפילות ב2008, אז שלא יעבדו עליכם.
  • 10.
    מנהל תיק 17/04/2012 17:58
    הגב לתגובה זו
    שר האוצר גר שם, הרבה חברי כנסת ואנשים בכירים במערכת . ילדי שמנת יש שם מקבלים שיק שמן מתנה לחתונה והופ יש חצי מיליון ש" ח
  • 9.
    ישראל ע. 17/04/2012 17:37
    הגב לתגובה זו
    ניתוח בהיר ומקצועי, עלה והצלח!
  • 8.
    נדי 17/04/2012 17:11
    הגב לתגובה זו
    אם חוסכים כל חודש 11000 שקל מגיעים ל 500אלף ב 45 חודשים (כמעט 4 שנים) כלומר זוג הצעירים מרויח משכורות יפות כבר מגיל 22. או שקיבלו ירושה של 500 אלף בשבוע שעבר. בכל מקרה, בגיל כזה מומלץ להם לשים אחוז הרבה יותר גבוה במניות ולטווח ארוך יותר וימשיכו לגור בשכירות. זו בחירה עדיפה להם. אין צורך למהר להשתעבד לקניית דירה. התשואה שישיגו במניות בטווח ארוך תקנה להם 2 דירות לפחות.
  • דוד 17/04/2012 17:32
    הגב לתגובה זו
    בגיל 26 500000 חיסכון מעניין שישלחו לי הסבר שאני יוכל להגיד ליילדיים אפה הם טעו
  • 7.
    מתעניין 17/04/2012 16:15
    הגב לתגובה זו
    ביבי???? מאיפה?????
  • 6.
    כלכלן 17/04/2012 16:13
    הגב לתגובה זו
    בגיל 15 ? כדי לחסוך חצי מליון שקל במרכז צריך לעבוד 10 שנים ולחיות כמו מסכן אצל ההורים אז שלא יבלבל את המוח זוג צעיר היום מחושב בקושי 200 אלף ש" ח יש לו אלה אם הוא השקיע בשוק ההון ועשה רווחים גבוהים
  • תום 09/09/2012 11:31
    הגב לתגובה זו
    ממתי עושים כסף מעבודה. מי שעובד אין לו זמן לעשות כסף. לא שמעת על הורים ,.ירושות .,מתנות ,. ווכו"., אם כולם היו מחכים לחסכונות כדי לקנות דירה אז כולם היו גרים עם ההורים,.או באוהל או היו הופכים לחרדים.
  • 5.
    בני 46 (ל"ת)
    הכוונה לזוג בני 46 א 17/04/2012 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכוונה היתה לזוג בני 36 איתכם הסליחה (ל"ת)
    גיל 17/04/2012 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    וואלה החיים שלהם דבש הלוואי עליי... (ל"ת)
    פותח העיניים 17/04/2012 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בולשיט (ל"ת)
    איילי 17/04/2012 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חרה של מדינה איך נקנה דירה ?יאללה לרוטשילד (ל"ת)
    yanshuff1 17/04/2012 15:41
    הגב לתגובה זו
וול סטריט ירידות סוחר
צילום: iStock

כדי להרוויח בשוק ההון צריך להיזהר מהסכנה הכי גדולה- המשקיע עצמו

כולנו מושפעים מהפחדים שלנו. כשרואים מסכים אדומים בבורסה יום אחרי יום - הרוב נשברים ומוכרים בהפסד. מה אפשר לעשות כדי להימנע מכך, וכיצד חתני פרס נובל לכלכלה יכולים לעזור לנו?
הלל בש |

מדוע אנו מפחדים מהחלטות השקעה? כיצד מימון התנהגותי יעזור לנו להיות משקיעים יותר טובים? מהי הטיית שנאת הפסד? כיצד תיעוד השקעה מסודר ומפורט יעזור לנו להיות משקיעים טובים יותר, ולקחת החלטות טובות יותר?   מימון התנהגותי האם לפני החלטה חשובה בנושאי כספים והשקעות אתם סובלים מקצב לב מעט מוגבר? הזעת יתר? הרגשת חוסר נוחות? אם כן, אז כנראה שאתם בני אדם רגילים ולא מכונות רציונאליות קרות ומנוכרות! זה אולי מפתיע לחלקנו לגלות, אבל אנחנו לא משקיעים רציונליים לחלוטין. אנו מאוד מושפעים מהטיות פסיכולוגיות מורכבות, שגורמות לנו לעשות טעויות השקעה, לפעמים עם משמעויות מרחיקות לכת. זוכה פרס נובל לכלכלה - דניאל כהנמן, ושותפו עמוס טברסקי (שנפטר קודם לזכייה, אחרת היה זוכה גם הוא) הם האבות המייסדים של התחום. הם הוכיחו, כי באופן עקבי בני אדם מקבלים החלטות, שאינם לחלוטין הגיוניות ורציונאליות. חשוב להבין כי כולנו בני אדם, ובאופן טבעי תהליך קבלת ההחלטות שלנו מורכב ומושפע ממגוון רחב של רגשות, מאוויים ופחדים.   קיצורי דרך של המוח צוות המחקר של כהנמן וטברסקי הראה כי אצל כולנו יש "היוריסטיקות"; קיצורי דרך של המוח, לקבלת החלטות מנטליות מהירות. המוח האנושי ממהר להסיק מסקנות אודות קשרים של סיבה ותוצאה, גם ממידע מאוד מוגבל. לדוגמא: אם נראה בחדשות ידיעה אודות תאונת מטוסים, ולאחר מכן יבקשו מאיתנו להעריך את ההסתברות לתאונה אווירית שכזו, רובנו ניתן להערכה עם הטיה כלפי מעלה. היינו, נסביר כי ההסתברות לתאונת מטוסים הרבה יותר גבוהה מהמציאות (או אפילו גבוהה מההערכה שלנו, מלפני החשיפה לידיעה החדשותית).   הטיה זו הינה חלק מהותי מהמבנה הפסיכולוגי שלנו, והיא לרוב די מוצדקת. הסקת המסקנות המהירה שלנו (גם ממידע מוגבל), עוזרת לנו להעריך מצבים גם בסביבה דינמית ומורכבת. אם אנחנו מנסים לחצות את הכביש ושומעים רעש שדומה למכונית, הרבה יותר בטוח להניח שמכונית מגיעה מעבר לעיקול, ולכן לא לחצות כרגע. זוהי דוגמא טובה להיוריסטיקה קלאסית, שממש מצילה חיים.   אם נבין כיצד ומדוע אנו פועלים לעיתים בצורה לא רציונאלית, נוכל לבצע פעולות מניעה שישפרו את תהליך קבלת ההחלטות שלנו. כנראה שלא נוכל למנוע לחלוטין את ההשפעות הפסיכולוגיות, אבל נוכל להיטיב את החלטות ההשקעה שלנו ולהימנע משגיאות מוכרות ונפוצות.   שנאת הפסד אחת ההטיות המרכזיות שקשורות מאוד להחלטות השקעה, הינה הטיית שנאת הפסד (Loss Aversion Bias). במסגרת הטיה זו נמצא כי הסבל כתוצאה מהפסד של 100 שקלים, עולה בהרבה על ההנאה מרווח של 100 שקלים. נדגים את ההטיה הזאת בעזרת הימור פשוט: נטיל מטבע רגיל, עם 50%  סיכוי לרווח של  300 שקל ו- 50% סיכוי להפסד של 100 שקל. מבחינה רציונאלית והגיונית אנו אמורים מאוד לשמוח על ההימור ולבקש להשתתף בו כמה שיותר. ואולם, רוב בני האדם יעדיפו שלא להשתתף בהימור או להשתתף בצורה מאוד מוגבלת. שנאת הפסד גורמת לנו לייחס חשיבות יתר לסטטוס קוו הנוכחי, ונותן משקל מאוד גבוה לכל חריגה כלפי מטה, ביחס לחריגה זהה כלפי מעלה.   שערו בנפשכם שני משקיעים שונים: הראשון, מחזיק במניה של חברה א' ושוקל למכור אותה ולהשקיע בחברה ב'. לבסוף הוא מחליט שלא לעבור לחברה ב' וכתוצאה הוא מגלה שאילו היה עובר היה מרוויח 1,000 שקל יותר. לעומתו, המשקיעה השנייה החזיקה במניה של חברה ב' וקיבלה החלטה למכור אותו ולעבור לחברה א'. כתוצאה, היא מגלה כי אם לא הייתה עוברת למניה א' הייתה מרוויחה 1,000 שקל יותר. מי משני המשקיעים מרגיש/ה יותר חרטה? מעל 90% מהנשאלים ענו כי המשקיעה, שמכרה בפועל את מניה ב', מרגישה הרבה יותר חרטה! זאת למרות ששני המשקיעים הגיעו לבסוף בדיוק לאותה תוצאה פיננסית ולאותו הרכב מניות. נראה כי אנשים חווים הרבה יותר חרטה כאשר הם מבצעים פעולה ממשית שמובילה להפסד, מאשר למצב של המשקיע הראשון הפאסיבי, שבפועל לא עשה כל שינוי בתיק ההשקעות שלו. נוכל אפילו לומר כי זו אולי הסיבה מדוע אנשים רבים נאבקים ולבסוף נמנעים מביצוע כל פעולת השקעה בשוק ההון. הטית הפסד גורמת להם להישאר פאסיביים ולהשאיר את כספם בפיקדונות בנקאיים חסרי ריבית.   כאמור, אנחנו לא רובוטים מושלמים שמקבלים החלטות הגיוניות ורציונאליות לחלוטין. אותם אנשים שחושבים שהם מחשבים אנושיים, עובדים רק על עצמם - ומוכיחים הטיה קוגניטיבית אחרת (שלרוב מופיעה בעיקר אצל פוליטיקאים מקצועיים).   החתונה הקתולית הטית שנאת הפסד גורמת למשקיעים מנוסים לקבל החלטות גרועות ומופסדות. הדוגמא הקלאסית לכך היא כאשר משקיעים רוכשים נכס פיננסי מסוים (כמו מניה של חברה מוצלחת וטובה). במקרים רבים, החברה אינה מוצלחת וההשקעה חווה ירידות שערים מתמשכות לאורך זמן. ההשקעה יוצרת הפסד תיאורטי שרק הולך וגדל, אבל המשקיעים לא מוכנים להכיר בטעות שלהם. מבחינה פסיכולוגית הם נמצאים במין חתונה קתולית עם הפוזיציה של ההשקעה. במקום למכור את המניה ולצמצם את ההפסד, הם נוקטים באסטרטגיה ממשית של "שב ואל תעשה". הם מסרבים לקבל החלטה אקטיבית למכור את מניות החברה, ונאחזים בדמיונות וסיפורי מעשיות על כך שמניית החברה תתאושש במהרה ותעלה מעלה מעלה. הם יוצרים מערכת מורכבת של הצדקות והסברים מדוע זו השקעה טובה ומדוע צריך אורך רוח וסבלנות. הם פוחדים מביצוע המכירה של ההשקעה הכושלת, כי המכירה תקבע את ההפסד בצורה מוחלטת. עד המכירה - ההפסד הוא הפסד הון שטרם מומש. לאחר המכירה - הם צפויים להרגיש את מלוא ההשפעה הפסיכולוגית השלילית של הפסד בפועל. כמו בדוגמא הקודמת, הטית שנאת הפסד מובילה לעיתים להתנהגות פאסיבית והרסנית.   אז כיצד ניתן למזער את ההשפעה של הטית שנאת הפסד? מהם הכלים הבסיסיים הנדרשים, על מנת להימנע ככל שניתן מהחלטות השקעה לא הגיוניות?   תיעוד השקעה אחד הכלים הבסיסיים והפשוטים למימוש בכל החלטת השקעה הינה הפעולה של תיעוד. בתהליך קבלת החלטת השקעה, עוד לפני שהשקענו בפועל, ראוי לשים על הכתב (במחברת פיזית או בקובץ על גבי מחשב) את מערכת הנימוקים והנסיבות שהובילו אותנו להשקעה זו. לדוגמא: אם החלטנו להשקיע בחברה מסוימת, נתחיל ברישום מפורט של ההסברים וההצדקות שהובילו אותנו להחלטה זו. אולי ביצענו ניתוח מהותי לדוחות הכספיים והגענו למסקנה שהחברה צפויה להמשך מגמת הרווחיות שהציגה. ייתכן והמגמה הכללית של הענף הינו מאוד חיובי, כתוצאה משינוי רגולטורי צפוי. כל סיבה והסבר שהובילו אותנו להחלטת ההשקעה ראוי שתירשם בצורה ברורה וישירה. בשלב זה, חלקכם אולי שואלים: למה לרשום? אני זוכר הכול. למה להעלות על הכתב? התשובה הינה שלנימוקים, הסברים, והחלטות ששמורים רק בראש שלנו יש גמישות רבה. אנו נוטים לזכור בסלקטיביות רבה את הדברים, ויש לנו פחות מחויבות להם (בוודאי לאחר זמן). הגמישות הרבה שלנו היא יתרון מובנה שלנו כבני אנוש, אבל במקרה הזה היא פוגעת בתהליך קבלת החלטות השקעה שקולה ומסודרת.   Stop Loss במסגרת תיעוד ההשקעה, ורישום שלל הנימוקים וההסברים, ראוי לכלול גם רישום מדויק של רמת ההפסד המקסימאלי שאנו נכונים לסבול בהשקעה זו. היינו, עוד לפני שהשקענו בפועל אנו מקבלים החלטה שקולה ומסודרת אודות הסכום הכספי הממשי, שאם נפסיד אותו בפועל נשתכנע שטעינו וראוי למכור את המניה. ההחלטה אודות סכום ה- Stop Loss דורש בחינה של נייר הערך, ההיסטוריה שלו והנחות מאקרו כלכליות אחרות. הכי חשוב לרשום בצורה מפורשת וחדה את סכום ה- Stop Loss.   Take Profit במקביל, ראוי גם לרשום הערכה שקולה לסכום הרווח הצפוי מהשקעה זו. באיזה רמת רווחיות נקבל החלטה למכור לחלוטין או לצמצם את ההשקעה. היינו, באילו תנאים נשתכנע שההשקעה הינה מוצלחת וכי ראוי כעת לעבור להשקעה הבאה. אנו לא מניחים כי החברה תצליח בכל תנאי ובכל מצב, ולכן ראוי לנסות ולחזות מתווה רווחיות התואם למערכת הנימוקים וההסברים שלנו. זו החלטה קצת יותר מורכבת מהקודמת, אבל היא חשובה ובעלת ערך.   השקעה דינמית תיעוד ההשקעה; ההסברים, הנימוקים, ההפסד המרבי (Stop Loss), הרווח הצפוי (Take Profit) – נראים לעיתים קצת קשיחים מדי לעולם ההשקעות. הסיבה נעוצה בכך שרבים וטובים לא יודעים כיצד לנצל בצורה מיטבית את מסמך תיעוד ההשקעה. תיעוד ההשקעה צריך להיות הבסיס לכל החלטה שמקבלים אודות ההשקעה. מומלץ לבחון את ההשקעה אחת לרבעון או אפילו בתדירות נמוכה יותר, ולראות האם אותם נימוקים והסברים שרשמנו עדיין מתקיימים? האם הגענו לרמות הרווח או ההפסד שרשמנו? אם ההשקעה כבר נמצאת ב- Stop Loss ראוי למכור ומהר, למרות הנטייה הפסיכולוגית שלנו להימנע מכך. לעומת זאת, אם חל שינוי באותם הנחות עבודה שרשמנו בנימוקים ובהסברים להשקעה, אז הגיע הזמן "לחשב מסלול מחדש" ולבחון האם ההשקעה עדיין מוצדקת. כל שינוי מהותי בהנחות היסוד של ההשקעה, דורשת בחינה חוזרת ומלאה; אם היינו נדרשים לכך, האם היינו נכנסים כעת להשקעה זו? אם התשובה היא לא – אז בוודאי שראוי למכור ובמהירות.   למה לא? קל להצדיק כל השקעה שאנו משוכנעים שתצליח. ולכן ישנה חשיבות רבה לנסות ולחפש באופן יזום ומפורש את אותם הסיבות והנימוקים שמובילים למסקנה ההפוכה מזו שקיבלנו. לחפש את הסיבות וההסברים מדוע לא לבצע את ההשקעה. זה ממש לא קל, כי רובנו נוטים להתעלם ממצאים שסותרים החלטות שכבר קיבלנו. אבל הבחינה האמיתית והשלמה, כוללת התייחסות גם לעובדות שלא ממש תומכות במסקנות שלנו אודות ההשקעה. גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים להחלטות ההשקעה - ראוי לצרף לתיעוד ההשקעה. בחינה לאחור, תגלה האם צדקנו כשהחלטנו שלא לתת להם משקל ממשי בהחלטה שלנו. כך נוכל להיכנס לתהליך של שיפור מתמיד, והטבה של החלטות ההשקעה העתידיות שלנו.   כולנו בני אדם, וכולנו מושפעים מהמורכבות הפסיכולוגית האנושית. כל החלטת השקעה, דורשת התמודדות ממשית עם ההטיות הקוגניטיביות הטבעיות שלנו. כלי יעיל ופשוט הינו תיעוד השקעה שכולל רישום של העובדות, המגמות והנחות היסוד שבבסיס החלטת ההשקעה שלנו. כמו כן, ראוי לרשום בצורה מפורשת את רמות ההפסד (והרווח) שבהם נשתכנע שראוי לצאת מההשקעה. בנוסף, חשו במאוד לכלול בתיעוד ההשקעה גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים שאינם תומכים בהחלטת ההשקעה. תיעוד השקעה טוב ובחינה מרווחת (אחת לתקופה, ולא בכל שבוע) יכולה להיות כלי מרכזי בניתוח, הבנה ושיפור תהליך החלטות ההשקעה שלנו.   הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.