נדל"ן

חוזה טוב נבחן ביום שבו משהו משתבש. כל עוד השוכר משלם והדירה תקינה, כמעט כל נוסח נראה מצוין. המבחן מגיע כשהמזגן מפסיק לעבוד באוגוסט, כשאחד מבני הזוג מקבל עבודה בצפון, כשבעל הדירה רוצה למכור או כשהשוכר מבקש להכניס שותף.

הטעות הנפוצה ביותר במשא ומתן על שכירות היא להתחיל ממה שהשוכר "מרגיש" שהדירה שווה או מהמשכיר "רוצה לקבל". השוק עובד טוב יותר עם השוואות.

שכר הדירה הוא המספר הגדול במודעה, אבל הוא רחוק מלספר את כל הסיפור. שוכר שמחליט אם הוא יכול להרשות לעצמו דירה צריך לבנות "מחיר מגורים" ולא להסתפק בשורה שמעבירים לבעל הבית.

דירה יכולה להיראות מצוין במשך עשרים דקות ולהפוך לעסקה יקרה חודש אחרי הכניסה. השלב שלפני החתימה הוא הזמן שבו לשוכר יש את כוח המיקוח הגדול ביותר, ולכן כדאי להשתמש בו בשביל יותר מבחירת צבע הספה והמיקום של הטלוויזיה.

כמה שווה הדירה, מה בודקים לפני החתימה, אילו בטוחות באמת מגינות על המשכיר, מי משלם כשהמזגן מתקלקל, מתי שווה לשוכר לעבור, כמה נשאר לבעל הדירה אחרי מס והוצאות ואיך מתמודדים עם פיגור בתשלום? שכירות היא עסקה של עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים, והפרטים הקטנים בחוזה יכולים להיות שווים הרבה כסף. זה מרכז הידע שמלווה את השוכר והמשכיר מהמודעה הראשונה ועד החזרת המפתח.

סעיף 49ב(5) פוטר ממס שבח מכירת דירה שהתקבלה בירושה עד תקרה של 5,008,000 שקל, אבל שלושת התנאים בודקים את המוריש ולא את היורש. חישוב על דירה שנקנתה ב-1995 ב-400 אלף שקל ונמכרת ב-3 מיליון מראה שגם כשהפטור נופל, המס קטן מהצפוי

החלק של מסלול הפריים במשכנתאות כמעט הוכפל בתוך שנה, בזמן שהציבור מתרחק מהצמדה למדד. הבחירה משקפת ציפייה להמשך ירידת הריבית בישראל, אבל התמונה העולמית השתנתה: תשואות האג"ח הארוכות מטפסות, השווקים בארה"ב ובאירופה מתמחרים אפשרות להעלאות ריבית, והמשך ההפחתות של בנק ישראל רחוק מלהיות מובטח. מה ההבדל בין פריים, ריבית קבועה ומסלול צמוד מדד, ומה בעצם אומרים נתוני המשכנתאות על ציפיות הציבור?

רמ"י עדכנה את בית המשפט על התקדמות הבדיקות, אך היקף הזיהום, המגרשים שנפגעו ועלויות השיקום עדיין פתוחים; תוכניות הדיגום ממתינות לאישור, והגרלת הקרקעות בגוש הגדול צפויה להידחות פעם נוספת. ברקע עומדות קרקעות מהיקרות בישראל ואלפי דירות עתידיות

בית המשפט המחוזי קבע: זכותו של שמואל עטייה כדייר מוגן בבית המשפחה במעברה לשעבר בגבעת שמואל, לא פקעה כאשר רמ"י הרסה אותו בשל עבירות הבנייה

נכס בשווי עשרות מיליוני שקלים נשמע כמו ירושה שכל אחד היה רוצה לקבל, אבל במציאות הדברים יכולים להסתבך: בית אחד אי אפשר לחלק בין כמה יורשים, התחזוקה עולה הון, מספר הקונים קטן ולעיתים הקרקע כבר שווה יותר מהמבנה שעליה. מה קרה לאחוזות המזוהות עם משפחות אייזנברג, עופר ושרובר, למה בית שהושקעו בו מיליונים עלול להימכר בהרבה פחות - ומתי ירושת נדל"ן יוקרתית הופכת מנכס משפחתי למחלוקת?