גירעון

מה חושבים המומחים על ההשפעה של בחירות על הכלכלה? 

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, בהערכות (מחוץ לקופסא) על שער הדולר, על הגירעון ועל הכספים שיזרמו למשק אחרי המלחמה

פרופסור צבי אקשטיין לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל מעריך שההייטק ימשיך להיפגע,  סבור שהתחזיות של האוצר אופטימיות, מזהיר מפני עלייה בגירעון ומעריך שתהיה העלאת מסים 

ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל - בשלושת השבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל" העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד שקל; עיקר היעדרות העובדים נבעה מהסגירה של מוסדות החינוך, פינויים של יישובים וגיוס מילואים

כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, הגירעון החודשי גדל בצורה משמעותית; ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-47.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה קיים גירעון מצטבר של כ-27 מיליארד שקל

המדינה הכניסה 34.1 מיליארד שקל, מעט יותר מהשפל באוגוסט. הגירעון בספטמבר: 27.4 מיליארד שקל. ירידה של 13% בגביה מעצמאים; הגירעון 1.5%, אבל המלחמה תגדיל את הגירעון להרבה יותר

הגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד; הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%, וזאת כאשר במקביל ההכנסות יורדות ב-4%

כנגד כל הסיכויים - נתוני המשק סבירים; האם זה יימשך? וגם - מי מקזז את הירידה בהייטק, מי מגייס עובדים, מי משפר לכם את התשואות בתיק ההשקעות ואיך היו הדוחות של התעשייה האווירית שפורסמו אתמול?

בחודש יולי נוספו לגירעון עוד 0.2% (600 מיליון שקל) ; עם זאת מתחילת השנה עדיין יש עודף תקציבי של 6.1 מיליארד שקל - זה כנראה ייגמר בחודשים הבאים

הגירעון החודשי עמד על 6.2 מיליארד שקל והגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל ל-15.4 מיליארד שקל. באוצר כבר נאלצו להודות לפני חודשיים שטעו בהערכות, וכעת זה רשמי. האם המדינה תצליח לקצץ הוצאות בהמשך השנה ומה בכל זאת עשוי לעודד את הממשלה? (לפחות בינתיים)