גירעון
גירעון תקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה - בעיקר ממסים - בתקופה נתונה. הגירעון נמדד בדרך כלל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, והוא אחד המדדים המרכזיים לבריאותו הפיסקאלית של המשק: גירעון מתון נחשב לגיטימי ואף רצוי בעתות האטה, אך גירעון גבוה ומתמשך מאותת על בעיה מבנית ביחס שבין ההוצאות להכנסות. בישראל נקבע יעד הגירעון מדי שנה בחוק התקציב, ומשרד האוצר מפרסם מדי חודש את נתוני הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים - נתון הזוכה למעקב צמוד של כלכלנים ומשקיעים. לצד הגירעון הכולל בוחנים הכלכלנים גם את הגירעון המבני - זה שאינו תלוי במחזור העסקים - המלמד על מצבה הפיסקאלי של המדינה בנטרול גורמים חד-פעמיים.
את הגירעון מממנת המדינה באמצעות גיוס חוב - הנפקת אגרות חוב בארץ ובחו״ל - ולכן גירעון גבוה מגדיל את יחס החוב לתוצר ואת הוצאות הריבית העתידיות. חברות דירוג האשראי בוחנות את מסלול הגירעון והחוב כשהן קובעות את דירוג המדינה, והרעה פיסקאלית עלולה להוביל להורדת דירוג, לעליית תשואות ולייקור גיוסי ההון של המשק כולו. בתקופות מלחמה ומשבר - כפי שחוותה ישראל לא אחת - הגירעון מזנק בשל הוצאות ביטחון וסיוע, ומחייב לאחר מכן צעדי התאמה.
למשקיע הישראלי הגירעון רחוק מלהיות מושג תיאורטי: הוא משפיע על תשואות האג״ח הממשלתיות שמחזיקות קרנות הפנסיה, על שער השקל, על יוקר האשראי ועל הסיכוי להעלאות מסים או לקיצוצים בתקציב - ולכן כל פרסום חודשי של נתוני הגירעון עשוי להזיז את השוק המקומי. לכן זהו אחד המושגים החשובים ביותר להבנת הכלכלה הישראלית והחלטות המדיניות הנגזרות ממנה.
הגירעון החודשי הגיע ביוני ל-14.6 מיליארד שקללעומת 6.4 מיליארד שקל בחודש המקביל ב-2023. מנגד, ההכנסות של המדינה עלו ב-11.7%. ההכנסות ממסים ירדו בחודש שעבר ל-35.3 מיליארד שקל, לעומת 42.9 מיליארד שקל במאי- תחזית "ריבית של 3.75%" - התחזית של בנק אוף אמריקה לסוף 2025לצד המלחמה שמתמשכת שמביאה לעלייה של הוצאות הביטחון ואי הודאות במשק, בבנק אוף אמריקה, שעד כה החזיק בתחזית אופטימית על הכלכלה המקומית, מפרסמים תחזית אמביוולנטית
- משרד האוצר: "צופים גירעון של פחות מ-6.6% בסוף 2024"במסגרת דיון על הגרעון הצפוי לשנת 2024 ציין נציג אגף תקציבים כי "גרעון נמדד על פני 12 חודשים" והוסיף כי גם נוכח הימשכות המלחמה, האוצר עומד מאחוריי התחזית שהציג; עם זאת ציין כי "המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות"
- המסים שבדרך ואיך הממשלה יכולה להקטין את הגירעון בלי מסים?לעצור את ההשתוללות בתקציב הביטחון, לגייס עובדים לרשות המסים, להגדיל את ייצוא הגז; וגם - על גילוי מרצון, דיבידנד מוטב והקפאת מדרגות המס
- הגירעון בשנה האחרונה עומד על 6.7% מהתוצר, ההכנסות ירדו ב-2.2%הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ-34.7 מיליארד שקל ועל 59.6 מיליארד שקל מפרוץ המלחמה
- הגירעון הממשלתי ממשיך לתפוח והגיע לכ-6.2% מהתוצרמתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-26 מיליארד שקל וב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של 117.3 מיליארד שקל
- הגירעון עלה ל-5.6% מהתוצר; הגירעון בחודש פברואר עמד על 13.4 מיליארד שקלהגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים רשם עלייה נוספת של 0.8%; הכנסות המדינה בפברואר הסתכמו ב-35.8 מיליארד שקל לעומת הוצאות של 49.2 מיליארד שקל
- עלות המלחמה תגיע ל-255 מיליארד שקלבנק ישראל העלה את הערכתו לעלות המלחמה, אבל זה עוד ללא הסלמה בחזית הצפונית
- הולכים לבחירות? "שוק ההון צפוי לתפוס את האירוע כחיובי"
מה חושבים המומחים על ההשפעה של בחירות על הכלכלה?