גירעון
גירעון תקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה - בעיקר ממסים - בתקופה נתונה. הגירעון נמדד בדרך כלל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, והוא אחד המדדים המרכזיים לבריאותו הפיסקאלית של המשק: גירעון מתון נחשב לגיטימי ואף רצוי בעתות האטה, אך גירעון גבוה ומתמשך מאותת על בעיה מבנית ביחס שבין ההוצאות להכנסות. בישראל נקבע יעד הגירעון מדי שנה בחוק התקציב, ומשרד האוצר מפרסם מדי חודש את נתוני הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים - נתון הזוכה למעקב צמוד של כלכלנים ומשקיעים. לצד הגירעון הכולל בוחנים הכלכלנים גם את הגירעון המבני - זה שאינו תלוי במחזור העסקים - המלמד על מצבה הפיסקאלי של המדינה בנטרול גורמים חד-פעמיים.
את הגירעון מממנת המדינה באמצעות גיוס חוב - הנפקת אגרות חוב בארץ ובחו״ל - ולכן גירעון גבוה מגדיל את יחס החוב לתוצר ואת הוצאות הריבית העתידיות. חברות דירוג האשראי בוחנות את מסלול הגירעון והחוב כשהן קובעות את דירוג המדינה, והרעה פיסקאלית עלולה להוביל להורדת דירוג, לעליית תשואות ולייקור גיוסי ההון של המשק כולו. בתקופות מלחמה ומשבר - כפי שחוותה ישראל לא אחת - הגירעון מזנק בשל הוצאות ביטחון וסיוע, ומחייב לאחר מכן צעדי התאמה.
למשקיע הישראלי הגירעון רחוק מלהיות מושג תיאורטי: הוא משפיע על תשואות האג״ח הממשלתיות שמחזיקות קרנות הפנסיה, על שער השקל, על יוקר האשראי ועל הסיכוי להעלאות מסים או לקיצוצים בתקציב - ולכן כל פרסום חודשי של נתוני הגירעון עשוי להזיז את השוק המקומי. לכן זהו אחד המושגים החשובים ביותר להבנת הכלכלה הישראלית והחלטות המדיניות הנגזרות ממנה.
TV הכלכלן שמעריך שהריבית היום תרד ותעמוד על 3% בלבד עוד שנהיוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, בהערכות (מחוץ לקופסא) על שער הדולר, על הגירעון ועל הכספים שיזרמו למשק אחרי המלחמה
- ראיון כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
פרופסור צבי אקשטיין לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל מעריך שההייטק ימשיך להיפגע, סבור שהתחזיות של האוצר אופטימיות, מזהיר מפני עלייה בגירעון ומעריך שתהיה העלאת מסים
- העלות הכלכלית של היעדרויות מהעבודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל - בשלושת השבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל" העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד שקל; עיקר היעדרות העובדים נבעה מהסגירה של מוסדות החינוך, פינויים של יישובים וגיוס מילואים
- הגירעון החודשי גדל ב-19.8 מיליארד שקל; עומד על 2.6% מהתוצרכתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, הגירעון החודשי גדל בצורה משמעותית; ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-47.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה קיים גירעון מצטבר של כ-27 מיליארד שקל
- עוד לפני המלחמה - ההכנסות ממסים קטנו ב-6% בעקבות משבר הנדל"ן; הגירעון: 4.5 מיליארד
המדינה הכניסה 34.1 מיליארד שקל, מעט יותר מהשפל באוגוסט. הגירעון בספטמבר: 27.4 מיליארד שקל. ירידה של 13% בגביה מעצמאים; הגירעון 1.5%, אבל המלחמה תגדיל את הגירעון להרבה יותר
- הגירעון עלה ל-1.3% בחודש אוגוסט - הממשלה כבר לא עומדת בתחזית של עצמההגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד; הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%, וזאת כאשר במקביל ההכנסות יורדות ב-4%
- ניתוח מה מציל את הכלכלה המקומית ואיך זה קשור להשקעות שלכם?כנגד כל הסיכויים - נתוני המשק סבירים; האם זה יימשך? וגם - מי מקזז את הירידה בהייטק, מי מגייס עובדים, מי משפר לכם את התשואות בתיק ההשקעות ואיך היו הדוחות של התעשייה האווירית שפורסמו אתמול?
- הגירעון הגיע ל-1% בחודש יולי. החדשות הטובות: התייצבות בחודשיים האחרוניםבחודש יולי נוספו לגירעון עוד 0.2% (600 מיליון שקל) ; עם זאת מתחילת השנה עדיין יש עודף תקציבי של 6.1 מיליארד שקל - זה כנראה ייגמר בחודשים הבאים
- כצפוי - הגירעון כבר הגיע ליעד השנתי של הממשלה: 0.9% בחודש יוניהגירעון החודשי עמד על 6.2 מיליארד שקל והגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל ל-15.4 מיליארד שקל. באוצר כבר נאלצו להודות לפני חודשיים שטעו בהערכות, וכעת זה רשמי. האם המדינה תצליח לקצץ הוצאות בהמשך השנה ומה בכל זאת עשוי לעודד את הממשלה? (לפחות בינתיים)
- הגירעון ממשיך לגדול: 0.6% בחודש מאי - מה תעשה המדינה?הגירעון בחודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל ובשנה האחרונה: 10.7 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ירדו ב-5% - אבל ההוצאות גדלו ב-8.7%. האוצר כבר נאלץ לחתוך את תחזית ההכנסות שלו לאחרונה וצופה בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. האם המדינה תיאלץ לקצץ בתקציב? שר האוצר סמוטריץ' הבטיח שלא תהיה העלאת מסים (ואז תמך העלאת מסים על הבנקים)