גירעון

שנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל (צריך לומר רק - משרדי הממשלה בזבזו בסוף השנה), אבל בשנת 2023 קרנות הפנסיה האמריקאיות מקבלות תשואה של 5% באג"ח האמריקאי וכבר לא יזרמו לפה 30 מיליארד דולר ב-3 שנים (15 מיליארד דולר מס הכנסה למדינה) - אז לממשלה החדשה יהיה הרבה יותר קשה לא להיות בגירעון

העודף התקציבי של ישראל בשנת 2022 הסתכם ב-0.6%. זו אמנם התוצאה הטובה ביותר מאז 1987, אבל הפוליטיקאים הבטיחו עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל - זה נעלם כי משרדי הממשלה גרמו לגירעון של 19 מיליארד שקל בחודש דצמבר. למה? כי הם יכולים, כך הם עושים כל שנה

משרד האוצר פרסם אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לחודש דצמבר 2022. לפי הדוח, הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.3 מיליארד שקל, ובשנת 2022 כולה הסתכמו ההכנסות ב-436.1 מיליארד שקל - אבל למה בעצם העודף השנתי הוא לא 30 מיליארד שקל?

אחרי שהייתה לוחמנית מאוד - לאן נעלמה הממונה על התחרות מיכל הלפרין ולמה זה היה צפוי מראש?

אחרי חודשים רבים של עודף תקציבי, אוקטובר במינוס; מתחילת השנה עודף של 30 מיליארד שקל בתקציב

אנחנו בתקופת בחירות וכל הפוליטיקאים מנפנפים ב'עודף תקציבי' כמקור אינסופי לכל התחייבות כספית שהם רוצים לתת. אבל זה שיש כסף לא אומר שצריך לבזבז אותו - מותר גם לחסוך. יוצא הדופן זה שיש עודף תקציבי. בדרך כלל - משרדי הממשלה מבזבזים, ובעיקר בחודש דצמבר

מדובר בעודף מתמשך לראשונה מאז 2007

מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז חודש ינואר 2008 וחודש חמישי ברציפות של עודף תקציבי - כלומר יותר הכנסות מהוצאות. סך העודף התקציבי מתחילת השנה עומד על 33 מיליארד שקל; בנטרול הסיוע הכלכלי בעקבות הקורונה הוצאות הממשלה כן גדלו השנה ב-1.7%

נתוני הגירעון הרשמיים צפויים להתפרסם בימים הקרובים, אבל שר האוצר חשף את הנתונים כבר בישיבת הסיעה: "לא תהיה כלכלת בחירות" - האם הוא באמת יצליח לעמוד בכך?

הפעם האחרונה בה נרשם עודף תקציבי ברבעון היתה ב-2007 אבל בסכום נמוך יותר; במרץ לבדו נרשם עודף תקציבי של 0.7 מיליארד שקל. בין הסיבות - עליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין. הגירעון כאחוז מהתוצר בשני עשר החודשים האחרונים עומד על כ-1.4% תוצר – הנמוך מאז 2008