גירעון

אחרי שהייתה לוחמנית מאוד - לאן נעלמה הממונה על התחרות מיכל הלפרין ולמה זה היה צפוי מראש?

אחרי חודשים רבים של עודף תקציבי, אוקטובר במינוס; מתחילת השנה עודף של 30 מיליארד שקל בתקציב

אנחנו בתקופת בחירות וכל הפוליטיקאים מנפנפים ב'עודף תקציבי' כמקור אינסופי לכל התחייבות כספית שהם רוצים לתת. אבל זה שיש כסף לא אומר שצריך לבזבז אותו - מותר גם לחסוך. יוצא הדופן זה שיש עודף תקציבי. בדרך כלל - משרדי הממשלה מבזבזים, ובעיקר בחודש דצמבר

מדובר בעודף מתמשך לראשונה מאז 2007

מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז חודש ינואר 2008 וחודש חמישי ברציפות של עודף תקציבי - כלומר יותר הכנסות מהוצאות. סך העודף התקציבי מתחילת השנה עומד על 33 מיליארד שקל; בנטרול הסיוע הכלכלי בעקבות הקורונה הוצאות הממשלה כן גדלו השנה ב-1.7%

נתוני הגירעון הרשמיים צפויים להתפרסם בימים הקרובים, אבל שר האוצר חשף את הנתונים כבר בישיבת הסיעה: "לא תהיה כלכלת בחירות" - האם הוא באמת יצליח לעמוד בכך?

הפעם האחרונה בה נרשם עודף תקציבי ברבעון היתה ב-2007 אבל בסכום נמוך יותר; במרץ לבדו נרשם עודף תקציבי של 0.7 מיליארד שקל. בין הסיבות - עליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין. הגירעון כאחוז מהתוצר בשני עשר החודשים האחרונים עומד על כ-1.4% תוצר – הנמוך מאז 2008

זאת לעומת 3.2% בחודש ינואר. לראשונה מזה 15 שנה נרשם בפברואר עודף תקציבי של 4 מיליארד שקל; מצב המשק ממשיך להשתפר בצורה משמעותית - אבל הסיבה לירידה בגירעון היא המשך גידול חריג בהכנסות המדינה (מישהו אמר הייטק?), כלומר: זה לא אומר שהממשלה צריכה להתפרע כעת בהוצאות

במסגרת האישור הדגישה חברת הדירוג את האלמנטים החזקים בכלכלת ישראל וביניהם התאוששות מהירה של המשק, הורדת הגרעון התקציבי ומבנה מוסדי החזק. מנגד מציינת החברה כי לישראל קואלציה צרה ונטל חוב גבוה באופן יחסי

בחישוב רבעוני עלה ב-3.9% על פני הרבעון השלישי. ב-2021 כולה התוצר לנפש צמח ב-6.3%, מעל תחזית ה-OECD היא לממוצע של 5% במדינות הארגון. הצריכה הפרטית ברבעון עלתה ב-19.2%. היצוא התעשייתי אשתקד (להוציא יהלומים) עלה 7.2%. תחזית הגירעון של האוצר ל-2022 היא 3.9%