גירעון
גירעון תקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה - בעיקר ממסים - בתקופה נתונה. הגירעון נמדד בדרך כלל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, והוא אחד המדדים המרכזיים לבריאותו הפיסקאלית של המשק: גירעון מתון נחשב לגיטימי ואף רצוי בעתות האטה, אך גירעון גבוה ומתמשך מאותת על בעיה מבנית ביחס שבין ההוצאות להכנסות. בישראל נקבע יעד הגירעון מדי שנה בחוק התקציב, ומשרד האוצר מפרסם מדי חודש את נתוני הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים - נתון הזוכה למעקב צמוד של כלכלנים ומשקיעים. לצד הגירעון הכולל בוחנים הכלכלנים גם את הגירעון המבני - זה שאינו תלוי במחזור העסקים - המלמד על מצבה הפיסקאלי של המדינה בנטרול גורמים חד-פעמיים.
את הגירעון מממנת המדינה באמצעות גיוס חוב - הנפקת אגרות חוב בארץ ובחו״ל - ולכן גירעון גבוה מגדיל את יחס החוב לתוצר ואת הוצאות הריבית העתידיות. חברות דירוג האשראי בוחנות את מסלול הגירעון והחוב כשהן קובעות את דירוג המדינה, והרעה פיסקאלית עלולה להוביל להורדת דירוג, לעליית תשואות ולייקור גיוסי ההון של המשק כולו. בתקופות מלחמה ומשבר - כפי שחוותה ישראל לא אחת - הגירעון מזנק בשל הוצאות ביטחון וסיוע, ומחייב לאחר מכן צעדי התאמה.
למשקיע הישראלי הגירעון רחוק מלהיות מושג תיאורטי: הוא משפיע על תשואות האג״ח הממשלתיות שמחזיקות קרנות הפנסיה, על שער השקל, על יוקר האשראי ועל הסיכוי להעלאות מסים או לקיצוצים בתקציב - ולכן כל פרסום חודשי של נתוני הגירעון עשוי להזיז את השוק המקומי. לכן זהו אחד המושגים החשובים ביותר להבנת הכלכלה הישראלית והחלטות המדיניות הנגזרות ממנה.
באוצר נאלצים להודות: בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובותבהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%- מאקרו כלכלה אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלקחוסר עמידה של הממשלה ביעד ה-1% שקבעה לעצמה יהיה סימן לא טוב לחברות הדירוג; מדוע בישראל הכנסות המדינה ממסים ישירים נמוכה ואילו המיסוי העקיף (מע"מ) גבוה - בעוד באירופה המצב הפוך, ומדוע הציבור הישראלי משלם על כך בסוף ביוקר?
- ניתוח
- סמוטריץ' תוקף: "מספיק עם התבהלה אנחנו עדיין בעודף של 3 מיליארד"את הדברים אומר שר האוצר בתגובה לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים. סמוטריץ' אכן צודק שהירידה החלה כבר לפני שנה, בזמן ממשלת בנט-לפיד, בגלל ההאטה בהייטק ובמשק, עוד הרבה לפני הניסיון לשינוי במערכת המשפט. אבל זה לא משנה: יש ירידה והממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה
- הגירעון חוזר: 0.3% באפריל, למרות עודף של 3.3 מיליארד ש'. זו הסיבהבחודש אפריל נרשם אמנם עודף אבל גירעון זה חישוב של 12 החודשים האחרונים - יוצאים חודשים עם 'עודפים חריגים' ונכנסים חודשים עם פחות הכנסות. הבעיה היא שזה כנראה יימשך
- ניתוח בממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותיכשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה
- חזרה לגירעון בחודש מרץ: 2.7 מיליארד שקל, גבוה מהתחזית, קרוב ל-1%ההכנסות ממסים ירדו במרץ ב-10%, האוצר דחה את הפרסום לעכשיו אולי כדי למתן את ההשפעה של הנתונים על הבורסה (אבל זו עדות שמרץ היה רע לחברות ולעסקים המקומיים)
- הנגיד: "חלק מההצעות בחוק ההסדרים - עלולות להשיג את המטרה ההפוכה"כך אומר היום לממשלה פרופ' אמיר ירון בדיון על תקציב המדינה. עם זאת, הוא מעריך שההצעה "סבירה" ועשויה לשמור על גירעון של 1%. מהם הנושאים שמעוררים אי נחת בבנק ישראל? הנה כמה מהם. ירון הוסיף "ההתפתחויות בבריטניה בשנה האחרונה הזכירו לנו את ההשלכות של תכניות פיסקליות שנתפסות כלא אחראיות ואת העלות של תיקון הנזק כאשר נפגע אמון השווקים"
- פרשנות נתניהו מעריך "גירעון של רק 1%" - אבל יהיה קשה להגיע לשםזו אמירה חשובה של ראש הממשלה אבל הוא גם הבטיח שוב לקדם את חינוך חינם מגיל אפס עד 3 ולחבר את הפריפריה למרכז ברכבות מהירות מאוד. אבל גם בלי ההבטחות הגדולות הללו זה יהיה קשה - האוצר צופה ירידה של 3.5% בהכנסות ממסים (המשך לירידה במחצית השנייה של 2022), ובנוסף - קרנות פנסיה אמריקאיות לא צריכות להשקיע בישראל כי הן מקבלות 5% תשואה בארה"ב
- בשנה האחרונה היה עודף תקציבי - אבל זה יהיה קשה יותר בשנה הקרובהשנת 2022 הסתיימה בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל (צריך לומר רק - משרדי הממשלה בזבזו בסוף השנה), אבל בשנת 2023 קרנות הפנסיה האמריקאיות מקבלות תשואה של 5% באג"ח האמריקאי וכבר לא יזרמו לפה 30 מיליארד דולר ב-3 שנים (15 מיליארד דולר מס הכנסה למדינה) - אז לממשלה החדשה יהיה הרבה יותר קשה לא להיות בגירעון