גירעון
הגירעון הוא הפער בין הוצאות הממשלה להכנסותיה ממסים, והוא נמדד כאחוז מהתוצר. כשההוצאה הביטחונית והאזרחית גדלה מהר יותר מגביית המסים, המדינה מגייסת חוב בשוק ההון, והריבית שהיא משלמת עליו מתייקרת ומכרסמת בתקציבים של השנים הבאות.
גובה הגירעון הוא אחד הפרמטרים המרכזיים שבוחנות סוכנויות דירוג האשראי בקביעת דירוג המדינה, וההשלכה עוברת ישירות לעלות המימון של הבנקים והחברות. לכן כל עדכון בתחזית תקציב המדינה נבחן מקרוב, כמו בהותרת הדירוג על כנו. לצד הגירעון נמדד גם יחס החוב לתוצר, שמשקף את ההצטברות לאורך שנים.
- עוד לפני המלחמה - ההכנסות ממסים קטנו ב-6% בעקבות משבר הנדל"ן; הגירעון: 4.5 מיליארד
המדינה הכניסה 34.1 מיליארד שקל, מעט יותר מהשפל באוגוסט. הגירעון בספטמבר: 27.4 מיליארד שקל. ירידה של 13% בגביה מעצמאים; הגירעון 1.5%, אבל המלחמה תגדיל את הגירעון להרבה יותר
- הגירעון עלה ל-1.3% בחודש אוגוסט - הממשלה כבר לא עומדת בתחזית של עצמההגירעון החודשי עמד על 5.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה העודף כבר נפל ל-400 מיליון שקל בלבד; הוצאות הממשלה גדלו ב-9.4%, כאשר התכנון היה לעליה של 7.6%, וזאת כאשר במקביל ההכנסות יורדות ב-4%
ניתוח
מה מציל את הכלכלה המקומית ואיך זה קשור להשקעות שלכם?כנגד כל הסיכויים - נתוני המשק סבירים; האם זה יימשך? וגם - מי מקזז את הירידה בהייטק, מי מגייס עובדים, מי משפר לכם את התשואות בתיק ההשקעות ואיך היו הדוחות של התעשייה האווירית שפורסמו אתמול?- הגירעון הגיע ל-1% בחודש יולי. החדשות הטובות: התייצבות בחודשיים האחרוניםבחודש יולי נוספו לגירעון עוד 0.2% (600 מיליון שקל) ; עם זאת מתחילת השנה עדיין יש עודף תקציבי של 6.1 מיליארד שקל - זה כנראה ייגמר בחודשים הבאים
- כצפוי - הגירעון כבר הגיע ליעד השנתי של הממשלה: 0.9% בחודש יוניהגירעון החודשי עמד על 6.2 מיליארד שקל והגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל ל-15.4 מיליארד שקל. באוצר כבר נאלצו להודות לפני חודשיים שטעו בהערכות, וכעת זה רשמי. האם המדינה תצליח לקצץ הוצאות בהמשך השנה ומה בכל זאת עשוי לעודד את הממשלה? (לפחות בינתיים)
- הגירעון ממשיך לגדול: 0.6% בחודש מאי - מה תעשה המדינה?הגירעון בחודש מאי הסתכם ב-4.4 מיליארד שקל ובשנה האחרונה: 10.7 מיליארד שקל. ההכנסות ממסים ירדו ב-5% - אבל ההוצאות גדלו ב-8.7%. האוצר כבר נאלץ לחתוך את תחזית ההכנסות שלו לאחרונה וצופה בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות. האם המדינה תיאלץ לקצץ בתקציב? שר האוצר סמוטריץ' הבטיח שלא תהיה העלאת מסים (ואז תמך העלאת מסים על הבנקים)
- באוצר נאלצים להודות: בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובותבהמשך לביקורת בביזפורטל, באוצר כבר לא יכולים להגיד שאין ירידה במסים ומורידים את התחזיות. זו בעיה כי על סמך זה בנו את תקציב המדינה ובמילים אחרות: הגירעון יהיה מעל 1%; הבור בשנה הקרובה 5.3 מיליארד שקל; גם תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה ל-2.7% ומנגד - תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל-3.2%
מאקרו כלכלה
אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלקחוסר עמידה של הממשלה ביעד ה-1% שקבעה לעצמה יהיה סימן לא טוב לחברות הדירוג; מדוע בישראל הכנסות המדינה ממסים ישירים נמוכה ואילו המיסוי העקיף (מע"מ) גבוה - בעוד באירופה המצב הפוך, ומדוע הציבור הישראלי משלם על כך בסוף ביוקר?ניתוח
- סמוטריץ' תוקף: "מספיק עם התבהלה אנחנו עדיין בעודף של 3 מיליארד"את הדברים אומר שר האוצר בתגובה לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים. סמוטריץ' אכן צודק שהירידה החלה כבר לפני שנה, בזמן ממשלת בנט-לפיד, בגלל ההאטה בהייטק ובמשק, עוד הרבה לפני הניסיון לשינוי במערכת המשפט. אבל זה לא משנה: יש ירידה והממשלה החדשה תצטרך להתמודד איתה