גירעון
גירעון תקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה - בעיקר ממסים - בתקופה נתונה. הגירעון נמדד בדרך כלל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, והוא אחד המדדים המרכזיים לבריאותו הפיסקאלית של המשק: גירעון מתון נחשב לגיטימי ואף רצוי בעתות האטה, אך גירעון גבוה ומתמשך מאותת על בעיה מבנית ביחס שבין ההוצאות להכנסות. בישראל נקבע יעד הגירעון מדי שנה בחוק התקציב, ומשרד האוצר מפרסם מדי חודש את נתוני הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים - נתון הזוכה למעקב צמוד של כלכלנים ומשקיעים. לצד הגירעון הכולל בוחנים הכלכלנים גם את הגירעון המבני - זה שאינו תלוי במחזור העסקים - המלמד על מצבה הפיסקאלי של המדינה בנטרול גורמים חד-פעמיים.
את הגירעון מממנת המדינה באמצעות גיוס חוב - הנפקת אגרות חוב בארץ ובחו״ל - ולכן גירעון גבוה מגדיל את יחס החוב לתוצר ואת הוצאות הריבית העתידיות. חברות דירוג האשראי בוחנות את מסלול הגירעון והחוב כשהן קובעות את דירוג המדינה, והרעה פיסקאלית עלולה להוביל להורדת דירוג, לעליית תשואות ולייקור גיוסי ההון של המשק כולו. בתקופות מלחמה ומשבר - כפי שחוותה ישראל לא אחת - הגירעון מזנק בשל הוצאות ביטחון וסיוע, ומחייב לאחר מכן צעדי התאמה.
למשקיע הישראלי הגירעון רחוק מלהיות מושג תיאורטי: הוא משפיע על תשואות האג״ח הממשלתיות שמחזיקות קרנות הפנסיה, על שער השקל, על יוקר האשראי ועל הסיכוי להעלאות מסים או לקיצוצים בתקציב - ולכן כל פרסום חודשי של נתוני הגירעון עשוי להזיז את השוק המקומי. לכן זהו אחד המושגים החשובים ביותר להבנת הכלכלה הישראלית והחלטות המדיניות הנגזרות ממנה.
המדינה סיימה את השנה בעודף של 10 מיליארד שקל, איפה ההבטחות ל-30?העודף התקציבי של ישראל בשנת 2022 הסתכם ב-0.6%. זו אמנם התוצאה הטובה ביותר מאז 1987, אבל הפוליטיקאים הבטיחו עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל - זה נעלם כי משרדי הממשלה גרמו לגירעון של 19 מיליארד שקל בחודש דצמבר. למה? כי הם יכולים, כך הם עושים כל שנה- העודף התקציבי של ישראל הסתכם ב-10 מיליארד שקל, 0.6% מהתוצרמשרד האוצר פרסם אומדן ראשוני לביצוע תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו לחודש דצמבר 2022. לפי הדוח, הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.3 מיליארד שקל, ובשנת 2022 כולה הסתכמו ההכנסות ב-436.1 מיליארד שקל - אבל למה בעצם העודף השנתי הוא לא 30 מיליארד שקל?
- מסכמת שבוע השקר על ה"עודף התקציבי הגדול", ולמה סמוטריץ' טוב לאוצר אבל ביבי לא רוצה אותו שםאחרי שהייתה לוחמנית מאוד - לאן נעלמה הממונה על התחרות מיכל הלפרין ולמה זה היה צפוי מראש?
- חוזרים לגירעון בתקציב? באוקטובר היה גירעון של 3.1 מיליארד שקלאחרי חודשים רבים של עודף תקציבי, אוקטובר במינוס; מתחילת השנה עודף של 30 מיליארד שקל בתקציב
- גירעון של 1 מיליארד שקל באוגוסט - לא חייבים לבזבז את העודפים השנהאנחנו בתקופת בחירות וכל הפוליטיקאים מנפנפים ב'עודף תקציבי' כמקור אינסופי לכל התחייבות כספית שהם רוצים לתת. אבל זה שיש כסף לא אומר שצריך לבזבז אותו - מותר גם לחסוך. יוצא הדופן זה שיש עודף תקציבי. בדרך כלל - משרדי הממשלה מבזבזים, ובעיקר בחודש דצמבר
- הכלכלה חזקה: עודף תקציבי של 0.4% מהתוצר ב-12 החודשים האחרוניםמדובר בעודף מתמשך לראשונה מאז 2007
- הגירעון ירד לאפס: 0.04% בחודש מאי, הנמוך מזה 14 שניםמדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז חודש ינואר 2008 וחודש חמישי ברציפות של עודף תקציבי - כלומר יותר הכנסות מהוצאות. סך העודף התקציבי מתחילת השנה עומד על 33 מיליארד שקל; בנטרול הסיוע הכלכלי בעקבות הקורונה הוצאות הממשלה כן גדלו השנה ב-1.7%
- ליברמן: הגירעון ירד ל-0.6% בחודש אפריל, חודש רביעי של עודפיםנתוני הגירעון הרשמיים צפויים להתפרסם בימים הקרובים, אבל שר האוצר חשף את הנתונים כבר בישיבת הסיעה: "לא תהיה כלכלת בחירות" - האם הוא באמת יצליח לעמוד בכך?
- עודף תקציבי של 23.4 מיליארד ש' ברבעון - הנתונים הטובים זה עשוריםהפעם האחרונה בה נרשם עודף תקציבי ברבעון היתה ב-2007 אבל בסכום נמוך יותר; במרץ לבדו נרשם עודף תקציבי של 0.7 מיליארד שקל. בין הסיבות - עליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין. הגירעון כאחוז מהתוצר בשני עשר החודשים האחרונים עומד על כ-1.4% תוצר – הנמוך מאז 2008
- ירידה חדה בגירעון: רק 2.2% בחודש פברוארזאת לעומת 3.2% בחודש ינואר. לראשונה מזה 15 שנה נרשם בפברואר עודף תקציבי של 4 מיליארד שקל; מצב המשק ממשיך להשתפר בצורה משמעותית - אבל הסיבה לירידה בגירעון היא המשך גידול חריג בהכנסות המדינה (מישהו אמר הייטק?), כלומר: זה לא אומר שהממשלה צריכה להתפרע כעת בהוצאות